S'interrompre au milieu d'un repas (Halakha 19 à 27)

יט פועלים העובדים בחוץ, ושותים מידי פעם מים וכדומה, מאחר ואינם נמצאים כל הזמן במקום אחד, נכון שיברכו ברכת נפשות אחר שתיית המים, ויתכוונו להדיא להסיח דעתם מהשתיה הנוספת, וכששותים לאחר מכן, יברכו שהכל על כל שתיה ושתיה. אולם אם שותים כמה כוסות בזה אחר זה, או שנמצאים רק במקום אחד ואין מסיחין דעתם מלשתות עוד, לא יברכו אלא על הכוס הראשון. [ילקו''י, הלכות ברכת המזון וברכות עמוד רכז

כ האוכל פירות ושהה כדי שיעור עיכול (שהוא כשבעים ושתים דקות) ולא עקר ממקומו, ורוצה להמשיך לאכול מאותם פירות, אינו צריך לברך עליהם שוב ברכת הנהנין. [ילקו''י שם, עמו' רכז

כא אולם השותה מים או שאר משקאות קלים, ובדעתו היה לשתות קפה, ובירך ברכה אחרונה אחר המים, צריך לחזור ולברך על הקפה, הואיל ובירך בורא נפשות רבות על המים בכוונה תחלה, חשיב כסילוק והיסח דעת גמור. ואינו דומה למי שבירך ברכה אחרונה רק מחשש שיעבור זמן עיכול, ודעתו בפירוש לשתות עוד, שהרי כאן בירך בכוונה תחלה וסילק דעתו. [ילקוט יוסף, ח''ג הלכות ברכות עמוד רכז. שארית יוסף חלק ג' עמוד שז

כב מי שנזכר בתוך הסעודה שלא התפלל ועמד והתפלל, אפילו אם אין שהות לגמור סעודתו ולהתפלל, שחייב להפסיק ואי אפשר לאכול עד שיתפלל, עם כל זה לא הוי הפסק. ואפילו אם יצא מביתו והלך להתפלל בבית הכנסת, בדיעבד לא הוי הפסק. [ילקו''י, הלכות ברכות עמוד רכח

כג הישן בתוך סעודתו שינת עראי, אף על פי שאין זה הפסק, ורשאי להמשיך בסעודתו, וכמו שכתב מרן בשלחן ערוך, מכל מקום צריך לחזור וליטול ידיו בלי ברכה. ואף בישן פחות מחצי שעה ראוי להחמיר בזה. [ילקו''י חלק ג' עמוד רכט

כד הנצרך לנקביו באמצע הסעודה, ויצא לשירותים, לא הוי הפסק, [אבל נוטל ידיו ומברך אשר יצר בלבד  [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד רל. וראה בהליכות עולם ח''ב עמוד מ', שלא חילק בין אם אכל כזית לאכל פחות מכזית, דבכל גוונא אם יצא לשירותים באמצע הסעודה לא הוי הפסק

כה הנוגע במקומות המכוסים באמצע הסעודה, נוטל ידיו בלא ברכה. [ילקו''י ברכות עמ' רלא

כו הנצרך לנקביו באמצע אכילת פירות ומגדנות, כשחוזר לחדר ורוצה להמשיך לאכול שם פירות, יש אומרים שאינו צריך לחזור ולברך על הפירות, אחר שמעיקר הדין מותר לאכול בבית הכסא [רק לא לברך שם  אולם לדינא אף אם השירותים באותה הדירה צריך לחזור לחזור ולברך שוב ברכה ראשונה על הפירות, אחר שדרך בני אדם להסיח דעתם מאכילה בבית הכסא, ויש כאן הפסק, והדין כן אפילו אם אכל בתחלה שיעור כזית. וכן עיקר כסברא שניה. [ילקו''י שם עמ' רל. הליכות עולם חלק א' עמוד מד. רמ''א סי' ס''ס קעח וביאור הלכה שם. וע' ברמב''ן פסחים פ''י (כד. בדפי הרי''ף) שכתב, ומיעל לאיפנויי לא הוה הפסק. אבל בה''ג אמר דהדר שארי המוציא, משום דגברא דחיא הוא, ורבינו האי אמר בית הכסא מפסיק, ולא פשיטא לנא וכו'. ודעת הרמב''ן [הובא בב''י סי' קעח סוד''ה ואין לדקדק], כרב ששת דשינוי מקום הוי הפסק גם בפירות. וצ''ע בכל זה ודו''ק

כז חברים היושבים ולומדים, ואוכלים עוגות ופירות, או שותים תה או קפה, וכל דבר שברכתו האחרונה בורא נפשות, ויצאו לחדר אחר ורוצים לאכול שם פירות, כיון שהוא בדירה אחת אינם צריכים לברך שם על הפירות. אפילו אינו רואה משם את מקומו הראשון. וגם כשחוזרים לחדר שאכלו שם בתחלה ורוצים לאכול שם עוד פירות, אפילו לא אכלו בתחלה כזית, אינם צריכים לברך ברכה ראשונה שנית. [וכמבואר לעיל סעיף יח לגבי שתיה  ובפרט אם היה בדעתם מראש לברך במקום אחד ולהמשיך האכילה במקום אחר, ואוכלים והולכים, שאינם צריכים לחזור ולברך. וכל שכן אם הניחו מקצת חברים שיושבים על השלחן ואוכלים פירות ומגדנות, ויצאו לחדר אחר, כשחוזרים רשאים להמשיך לאכול מהפירות בלי ברכה ראשונה. שיש אומרים שגם לאכילת פירות ומגדנות מועיל הניח שם מקצת חברים. [ילקוט יוסף על הלכות ברכת המזון וברכות, עמוד רלא, וראה בעמוד רלב בהערה, ובעמוד תרעא במילואים

כח מי שאוכל פירות ועלה לקומה שניה הנמצאת בתוך הבית, (והיינו, שמדרגות הקומה השניה נמצאים בתוך אחד מחדרי הבית, ולא כמו חדר מדרגות חיצוני), וכשחוזר למקומו רוצה להמשיך באכילת הפירות, אינו מברך עליהם שוב בתחלה. [ילקו''י הלכות ברהמ''ז וברכות עמ' רלג

כט כבר נתבאר שהשותה מים והיה בדעתו לשתות עוד לאחר זמן, וחשש שלא יעבור זמן עיכול ובירך נפשות, אבל היה בדעתו לשתות עוד, אינו חוזר לברך שהכל. אבל אם בירך נפשות בכוונה תחלה, ולא מפני שחשש שיעבור זמן עיכול, מברך שהכל. [מג''א. בית מנוחה, משנת רבי גרשון

Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici