Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
א אין לעמוד להתפלל שמונה עשרה על גבי כסא, ולא על גבי ספסל, ולא על גבי מקום גבוה, לפי שאין גבהות לפני המקום, שנאמר: ממעמקים קראתיך ה'. ומכל מקום אם עבר והתפלל על מקום גבוה, בדיעבד יצא ידי חובת תפלה ואין צריך לחזור ולהתפלל. אולם מקום גבוה עשרה טפחים, ורחב ד' אמות על ד' אמות, מותר להתפלל על גביו. ולכתחלה אין ראוי להתפלל על גבי כרים וכסתות אף שאינן גבוהים ג' טפחים מהקרקע. אבל פשוט דעל גבי שטיח עבה, אפילו אם אינו דבוק לקרקע, מותר להתפלל שמונה עשרה. וכן ביום הכפורים כששוטחים שמיכות דקות על הרצפה [כדי להשתחוות עליהם באמירת ‘הכהנים והעם’ בסדר העבודה], מותר לעמוד על גביהם ולהתפלל. ולא דמי לכרים וכסתות. [ילקוט יוסף, סימן צ', הערה א'. במהדורת תשס’ד: תפלה כרך א', עמוד קנז
ב חולה או זקן בא בימים, מותר להם להתפלל על גבי כסא או מטה. ובריא שעבר והתפלל על גבי כסא וכדו', בדיעבד אין צריך לחזור ולהתפלל. שיצא ידי חובת תפלה. [שארית יוסף ח’ב עמ' רצו. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ', הערה ב'. תפלה כרך א', עמוד קסא
ג וכן אם היה בכוונתו להשמיע לצבור, מותר לו להתפלל על גבי מקום גבוה. [שארית יוסף ח’ב עמ' רצו. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה ג, תפלה כרך א', עמוד קסב
ד אם היה המקום הגבוה מוקף במחיצות מד' רוחותיו, שפיר דמי להתפלל שם לכל אדם. וכל זה דוקא כשיש צורת הפתח ברוח רביעית, ודלא כמי שאומר שדי במחיצה בג' רוחות. [שארית יוסף ח’ב עמ' רצו. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה ד, תפלה כרך א', עמוד קסב
ה אף על פי שאין להתפלל במקום גבוה, מכל מקום בונים בית כנסת בגובהה של עיר, שהרי כל הצבור עומדים גבוה. ואין בזה כל חשש. ומה שנהגו כיום לבנות בניני מגורים וכדו' גבוהים יותר מבית הכנסת שבעיר, יש להם על מה לסמוך, אחר שהדבר בא לחיזוק העיר, ולהרבות בדיורים. [שארית יוסף ח’ב עמ' רצז. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה ה, תפלה כרך א', עמוד קסג
ו צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן. ודין זה הוא בין כשמתפלל בבית [כשהוא אנוס ומוכרח להתבטל מתפלה בצבור], ובין כשהוא מתפלל בבית הכנסת. וטוב שיהיו בבית הכנסת י’ב חלונות. [שארית יוסף ח’ב עמ' רצח. ילקו’י, תשס’ד, סי' צ', הע' טז, תפלה כרך א', עמ' קסד
ז גם סומא ראוי לו שיתפלל בבית שיש בו חלונות. [אף על פי דלא שייך בו הטעם דרואה השמים ומתעורר לכוין בתפלתו]. [שאר’י ח’ב עמ' רצט. ילקו’י, מהדורת תשס’ד, סי' צ, הערה ז, תפלה כרך א', עמ' קסה
ח לכתחלה טוב לעשות חלונות בצד מזרח, [והיינו בצד שהצבור מתפללים כנגדו]. אך אין לגרום למחלוקת בשביל זה. [שאר’י ח’ב עמ' ש'. ילקו’י, מהדורת תשס’ד, סי' צ, הער' ח, תפלה כרך א', עמ' קסו
ט המנהג פשוט שאין מקפידים להתפלל דוקא כנגד החלונות, ודי במה שיש חלונות בבית זה, או בבית כנסת זו. [שארית יוסף ח’ב עמ' ש'. ילקו’י, מהדורת תשס’ד, סי' צ, הערה ט, תפלה כרך א', עמ' קסו
י יש לקבוע זכוכית בחלונות, וכדומה, כדי שלא יהיו החלונות פרוצים. ואם מותר להתפלל כנגד חלון בלילה, ראה להלן סעיף לז. [שאר’י ח’ב עמ' ש'. ילקו’י, תשס’ד, סימן צ, הערה י, תפלה כרך א', עמוד קסז
יא לא יתפלל במקום פרוץ, כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת המלך ולבו נשבר, ואם עבר והתפלל במקום פרוץ יצא ידי חובת תפלה. אולם מקום מוקף מחיצות אך אינו מקורה, אין מניעה להתפלל שם. [שאר’י ח’ב עמ' ש'. ילקו’י, תשס’ד, סי' צ, הע' יא, תפלה כרך א', עמ' קסז
יב ואמנם מותר להתפלל בחצרות בתי כנסת, וכן המנהג פשוט להתפלל ברחבת הכותל המערבי, אף לאחר שהרחיבו את המקום ונראה קצת כמקום שאין בו מחיצות. וכן מותר להתפלל במערת המכפלה, ובפרט כיום שיש שם מקום מיוחד לישראל להתפלל שם, ואין שם אלא ס’ת וספרי קודש. ולכן אין מקום להחמיר שלא להתפלל שם. וכן מותר להתפלל בקבר רשב’י במירון, ובקבר רחל, ובקבר רבי מאיר בעל הנס, ובקבר שמעון הצדיק, ובקבר שמואל הנביא, ומוהר’ן, ליד המצבה, וכל כיוצא בזה. [שארית יוסף ח’ב עמוד שב. ילקוט יוסף, תשס’ד, סי' צ, הערה יב, תפלה כרך א', עמ' קסח
יג הולכי דרכים מותר להם להתפלל בשדה. [ואף שאינו מקום מקורה, אין איסור להתפלל במקום שאינו מקורה]. וכשיש שם אילנות טוב יותר שיעמוד להתפלל בין האילנות. ועל כל פנים צריך לנטות לצידי הדרך כדי שלא יפסיקוהו עוברי דרכים. [שארית יוסף ח’ב עמ' דש. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה יג, תפלה כרך א', עמוד קעו
יד כשיש לפניו ברירה להתפלל במקום פרוץ, או בבית שאין בו חלונות, עדיף להתפלל בבית שאין בו חלונות, אף שהוא אפל. [שארית יוסף ח’ב עמ' שד. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה יד, תפלה כרך א', עמוד קעז
טו מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת, וכן לכל דבר מצוה, שנאמר, נרדפה לדעת את ה'. ואפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה. וכל שכן שיש ליזהר שלא לעמוד באמצע הדרך לשוחח עם חבירו באיזה חפצי עצמו, כי על ידי זה מצוי שיאחר לבית הכנסת. ויש אומרים שעיקר הריצה היא כשהוא קרוב לבית הכנסת, ולא כשיוצא מביתו, דאז ניכר שרץ לצורך המצוה. ויש אומרים שירוץ כבר משעה שיוצא לביתו, וכשיגיע קרוב לבית הכנסת ימהר יותר. [שארית יוסף ח’ב עמ' שה. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ', הערה טו, תפלה כרך א', עמוד קעז
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
