La confection des fils du Tsitsit (Halakha 6 à 16)

ו חוטי ציצית שנטוו על-ידי אשה, כשרים, ובלבד שתאמר קודם הטויה שעושה כן לשם מצות ציצית. ונאמנת על כך לומר שעשתה כן לשם מצוה. [ילקו’י על הל' ציצית, מהדורת תשס’ד עמוד ריא. ובמהדורת תשס’ו עמוד קנ. ושאר’י ח’א עמוד ר'

ז גוי הטווה את חוטי הציצית, וישראל גדול עומד על גביו ומצווהו שיטווה לשם מצות ציצית, להרמב’ם פסול, ולהרא’ש כשר. ולכן לכתחלה אין לעשות כן, ורק בשעת הדחק יש לסמוך על דברי הרא’ש להכשיר. ואם ישראל גדול מסייע לגוי בטוייה, ועומד על גביו ואומר לשמה, בדיעבד יש להכשיר את הציציות. [ילקו’י על הל' ציצית, מהדורת תשס’ד, עמוד ריב. ובמהדורת תשס’ו עמוד קנ. ושאר’י ח’א עמוד ר'

ח טוב לעשות עובי החוטים בינונים, לא עבים ולא דקים, משום זה אלי ואנוהו. [ילקו’י ספר על הל' ציצית, מהדו' תשס’ד, עמוד רטז. ובמהדו' תשס’ו עמו' קנד. ושאר’י ח’א עמוד רב

ט מנין חוטי הציצית בכל כנף ארבעה כפולים, שהם שמונה. ואם הוסיף על מנין חוטי הציצית, הטלית פסולה ואינו רשאי לילך בה, משום שעובר על איסור בל תוסיף. [ילקו’י על הל' ציצית, מהדורת תשס’ד, עמוד ריז. ובמהדו' תשס’ו עמ' קנד. ושאר’י ח’א עמוד רב

י מנהגינו כדעת המקובלים שאחר הטלת ארבעת חוטי הציצית בחור שבכנף הבגד, [ואמירת ‘לשם מצות ציצית’ קודם הטלת החוטים בבגד], קושר שני קשרים, ואחר כך כורך שבע חוליות, ושוב קושר שני קשרים, וכורך שמונה חוליות, ושוב קושר שני קשרים, וכורך אחת עשרה חוליות, ושוב קושר שני קשרים, וכורך שלש עשרה חוליות, ושוב קושר שני קשרים, ובסך הכל יהיו חמשה קשרים כפולים, וארבע חוליות של כריכות, העולות למנין הוי’ה אח’ד [שלושים ותשע]. וקודם כריכת החוליות טוב שיפריד את שתי הקבוצות בנות ארבעה חוטים זו מזו [בקשר עניבה], כדי שאחר כריכת החוליות ידע להבחין אלו חוטים שייכים לצד אחד ואלו חוטים שייכים לצד השני. ויש נוהגים לכרוך החוליות כמנין הוי’ה, וכורכים עשר חוליות, ואחר כך חמש, ואחר כך שש, ואחר כך חמש. ויש שעושים בטלית גדול שלשים ותשע כריכות, ובטלית קטן עושים עשרים ושש כריכות. ומנהגינו כמנהג הראשון הן בטלית קטן והן בטלית גדול. [ילקו’י על הל' ציצית, מהדורת תשס’ד, עמוד ריח. ובמהדורת תשס’ו עמוד קנד. ושארית יוסף ח’א עמוד רג

יא יש להקפיד שכל שמונת החוטים של הציצית יהיה אורכם לא פחות משנים עשר גודלים, כי יש פוסקים רבים שסוברים שהדבר מעכב אף בדיעבד. ושיעור הגודל הוא שני סנטימטר, ונמצא שצריך להיות שיעור כל אחד משמונה החוטים עשרים וארבעה סנטימטר. ואם אין לו חוטים ארוכים כל כך, יקצר במספר כריכות החוליות, ויעשה עשר כריכות, ואחר כך חמש, ואחר כך שש, ואחר כך חמש. כמנין שם הוי’ה, וע’י כך יהיה שיעור אורך החוטים כהלכה. [ילקו’י הל' ציצית, תשס’ד, עמוד רכ. שאר’י ח’א עמוד רד

יב יש אומרים שטוב שכל הציציות תהיינה עשויות בשוה, שזהו נוי הציצית. ויש שאינם מצריכים כן, וכן עיקר. [ילקו’י על הל' ציצית, מהדורת תשס’ד, עמוד רכב, שאר’י ח’א עמוד רה

יג מעיקר הדין מותר להפסיק בדיבור באמצע תליית החוטין בכנף הטלית, ומכל מקום ממדת חסידות שלא להפסיק בדיבור באמצע תליית החוטין בכנף, ובעת קשירתן. [ילקו’י על הל' ציצית, מהדורת תשס’ד, עמוד רכב. ובמהדו' תשס’ו עמ' קנז. ושאר’י ח’א עמוד רה

יד טוב ליזהר שלא יחתוך את חוטי הציצית בסכין, על דרך שנאמר לא תניף עליהם ברזל, אלא ינתקם בשניו, וכדומה. [ילקו’י על הל' ציצית, עמוד רכג. ושאר’י ח’א עמוד רה

טו טוב לקשור את ראשי החוטים של הציציות, כל חוט וחוט, כדי שלא יתפזרו משזירתן, ובפרט בעת הכיבוס. וכן היה נוהג האר’י ז’ל. ויש אומרים שבזמן הזה שהטויה נעשית כהוגן ואין חשש שהחוטין יתפרדו, אין צריך לקושרן. [ילקו’י על הל' ציצית, מהדורת תשס’ד עמוד רכג. ובמהדורת תשס’ו עמוד קנח. ושאר’י ח’א עמוד רו

טז אם עשה את החוטין לציצית מצמר גזול, הטלית פסולה, דכתיב, ועשו להם משלהם יהיה. ואם גזל חוטי ציצית מחבירו, ואחר שהטילן בבגדו שילם לו בעבורן, או נתנם לו במתנה, יש אומרים שמחוייב לחזור ולהתיר הציציות ולהטילן שוב בבגד, דכיון דכתיב ועשו בעינן שבעת העשייה יהיה שלו. ועל כל פנים יזהר שלא יהיו תלויים באלכסון. [ילקו’י על הל' ציצית, במהדורת תשס’ד עמוד רכה. ובמהדורת תשס’ו עמוד קנט. ושאר’י ח’א עמ' רו

Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici