Celui qui doute d'avoir prié - Rav Emmanuel BENSIMON

הלכות תפילהסימן קז - המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה

א מי שנסתפק אם התפלל או לא התפלל, צריך לחזור ולהתפלל מספק, בתנאי של נדבה, שיאמר, אם לא התפללתי הריני מתפלל לחובתי, ואם התפללתי כבר תהיה תפלה זו לנדבתי. ואינו צריך לחדש דבר בתפלתו. ודין זה נוהג גם במי שנסתפק אם התפלל תפלת ערבית, שאף על פי שתפלת ערבית רשות, מכל מקום כבר קבעוה חובה לכל ישראל. אבל בשבת ויום טוב שאין בהם תפלת נדבה, לא יחזור להתפלל מספק, מפני שאינו יכול להתנות בתנאי של נדבה. [שארית יוסף ח''ג עמוד סא. ילקו''י סי' קז הערה א', במהדורת תשס''ד תפלה כרך א עמו' תקכה

ב מי שנסתפק בתפלת שחרית או במנחה ביום ראש חודש, אם הזכיר יעלה ויבא, או לא, צריך שיחזור ויתפלל כדין. ואם סיים תפלתו ואחר כך נסתפק אם אמר יעלה ויבא או לא, נכון לחוש לסברת החולקים, וכשיחזור להתפלל יאמר תנאי של נדבה. ואם אירע דבר זה בשבת, גם כן צריך לחזור ולהתפלל כפי עיקר הדין, ויחשוב בלבו תנאי של נדבה. [ומה שחושב על נדבה בשבת, אין בכך כלום, כיון שדעת הרי''ף והרמ''ע מפאנו שמותר להתפלל נדבה בשבת]. [שאר''י ח''ג עמו' סא. ילקוט יוסף סימן קז הערה ב', במהדורת תשס''ד תפלה כרך א עמוד תקכח

ג אם נסתפק בימות החמה אם הזכיר מוריד הגשם או מוריד הטל, או אם שאל טל ומטר בימות הגשמים, או לא, באופן שעדיין לא ברור אם הורגלה לשונו לומר כהוגן או לא, [תוך ל' יום מפסח], יחזור ויתפלל בתורת תנאי של נדבה. [שאר''י ח''ג עמו' סב. ילקו''י סימן קז הערה ג', עמוד תקכט

ד מי שמרגיש בעצמו שבתוך שלשים יום הורגל לומר כהלכה ''מוריד הטל'', או להיפך שאחר שלשים יום גם כן מרגיש בעצמו שעדיין לא רגל על לשונו לומר כהלכה, ובגמר התפלה נסתפק אם אמר מוריד הטל או משיב הרוח ומוריד הגשם, יש לו לחזור ולהתפלל בתורת תנאי של נדבה. ובשבת בכהאי גוונא לא יחזור להתפלל בנדבה. [שאר''י ח''ג עמו' סב. ילקו''י סי' קז הע' ד', תפלה א' עמוד תקל

ה אם טעה בתפלתו ונסתפק בדבר שיש בו מחלוקת הפוסקים אם יצא ידי חובת תפלה או לא, ולא הוכרע הענין בהלכה, יחזור ויתפלל בתורת תנאי של נדבה, ואם אירע בשבת לא יחזור להתפלל, מפני שאין תפלת נדבה בשבת. ובדבר שדעת מרן השלחן ערוך לחזור ולהתפלל, אף שמצינו לכמה פוסקים שחולקים על זה, מכל מקום יכול לחזור להתפלל גם בשבת בתנאי של נדבה, שיש כאן ספק ספיקא, שמא הלכה כמאן דאמר שמותר להתפלל תפלת נדבה בשבת, בצירוף דעת מרן. [וכגון אדם הרגיל לכוין תמיד בברכת אבות, ויקר מקרהו שלא כיון בברכת אבות בתפלות שבת, שדעת מרן שצריך לחזור ולהתפלל ולכוין באבות, אף על פי שיש חולקים, מכל מקום בתנאי של נדבה מהני לחזור אפילו בשבת, וכנזכר]. [שאר''י ח''ג עמו' סג. ילקו''י סי' קז הערה ה', שם, עמוד תקלא

ו מי שנסתפק אם התפלל שחרית, או אם טעה בתפלתו ונסתפק אם יצא ידי חובת תפלת שחרית, ובינתים עבר זמן התפלה, כשמתפלל מנחה יוכל להתפלל תשלומין של התפלה שנסתפק בה, בתורת תנאי של נדבה. וטוב שיחדש בה דבר. [שאר''י ח''ג עמו' סג. ילקו''י סי' קז הע' ו', שם תפלה א' עמו' תקלא

ז מי שהיה עומד בתפלה, ונזכר באמצע תפלתו שכבר התפלל אותה תפלה, יפסיק אפילו באמצע הברכה. (ויאמר אחר כך ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד), ולא יועיל שיסיים תפלתו בתורת נדבה ויחדש בה דבר, שמכיון שהתחיל בתפלה על דעת תפלת חובה, אין להתפלל תפלה אחת שמקצתה חובה ומקצתה נדבה. אבל אם היה מתפלל ערבית, ונזכר באמצע תפלתו שכבר התפלל, יסיים תפלתו על דעת נדבה, ויחדש בה דבר, שהואיל ועיקר תפלת ערבית רשות, יכול לסיימה על דעת נדבה. [שאר''י ח''ג עמו' סג. ילקו''י סי' קז הערה ז', במהדורת תשס''ד תפלה כרך א עמוד תקלב

ח שליח צבור שנזכר באמצע החזרה שכבר התפלל, ישלים תפלתו, ולא יפסיק. [שארית יוסף חלק ג' עמוד סד. ילקוט יוסף סימן קז הערה ח', במהדורת תשס''ד תפלה כרך א עמוד תקלה

Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici