Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
א שלשה שאכלו כאחת, חייבים בזימון. ואחד מהם אומר: ''הב לן ונבריך למלכא עילאה קדישא'', ועונים ''שמים''. ואומר המזמן: ''ברשות מלכא עילאה קדישא [ובשבת מוסיפים: וברשות שבת מלכתא], וברשות מורי ורבותי המסובים, נברך שאכלנו משלו'', והם עונים: ''ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו''. והוא חוזר ואומר, ''ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו''. ואם היו המסובין עשרה, צריך להזכיר שם ה' בזימון, ויאמר המזמן: ''נברך אלוקינו שאכלנו משלו''. ואין לומר נברך לאלהינו, ומי שאומר נברך לאלהינו יש ללמדו הנוסח הנכון לבל יוסיף לומר באות ל'. והאוכלים עונים: ''ברוך אלוקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו''. והוא חוזר ואומר: ''ברוך אלוקינו וכו'''. [ילקוט יוסף, ברהמ''ז וברכות עמ' שסד. הליכות עולם ב' עמוד מח
ב מה שנהגו כיום, שהמזמן אומר ''ברשות מלכא עילאה קדישא וברשותכם, וכו''', והשומעים עונים: שמים, יש למנהג זה על מה לסמוך, ואין לחוש בזה משום שנראה כשתי רשויות ח''ו. [ילקוט יוסף, ברכות עמ' שסז. הליכו''ע ח''ב עמוד מח
ג בבית האבל אומרים [בימות החול] בזימון: ''נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו'', והם עונים: ''ברוך מנחם אבלים שאכלנו משלו ובטובו הגדול חיינו''. וחוזר המזמן ואומר ברוך וכו'. ואם היו עשרה, מוסיפים אלוקינו כנ''ל. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד שע
ד מנהגינו שאחר שחזר המזמן ואמר ''ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו'', כל אחד ממשיך לברך ברכת המזון לעצמו. ואם המברכים הקדימו את המזמן בסיום איזה ברכה מברכות ברכת המזון, ושמעו מהמזמן חתימת הברכה, לא יענו אחריו אמן, בין על חתימת הזן את הכל, ובין על חתימת שאר הברכות של ברכת המזון. ואחינו האשכנזים נוהגים שהמזמן מברך בקול רם עד חתימת ברכת הזן את הכל, ועונים אחריו אמן, אבל אין להם לענות אמן אחר שאר ברכות של ברכת המזון, כשהם נמצאים באמצע ברכת המזון, או בין הברכות. וספרדי המזמן לאשכנזים, טוב שיאמר בקול רם עד סיום ברכת הזן את הכל, כדי שישמעו המסובים ויענו אמן אחר ברכתו, וכמו שכתב הרמ''א. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד שעא
ה לדידן נכון יותר שהמזמן יסיים ברכת הזן את הכל בלחש, שאם יאמרנה בקול רם, יצטרכו השומעים לענות אמן, ופעמים ויש איזה מאכל בפיהם ויבואו לידי סכנה. [ילקו''י ברכות עמ' שעג
ו יש נוהגים שהשומע מחבירו ברכת המזון, באמירת הרחמן עונים אחר כל משפט ''אמן'', וכן כשאומרים יעלה ויבא, זכרנו בו לטובה וכו'. ויש להם על מה שיסמוכו. אך אין עניית אמן זו לחיוב, ולכן אין להפסיק לעניית אמן זו באמצע פסוקי דזמרה וכדומה. וכן יש לענות אמן אחר הרחמן של ברכת האורח כנזכר בגמרא. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד שעג
ז שלשה שאכלו כאחד, ושכחו ובירך כל אחד לעצמו, בטל מהם הזימון, ואין יכולים לחזור ולזמן למפרע, שהרי כבר ברכו ברכת המזון. אבל אם שכח אחד מהם ובירך, השנים יכולים לזמן עם השלישי, ואף על פי שכבר ברך יכול לומר ברוך שאכלנו משלו, והם יוצאים ידי חובת זימון והוא אינו יוצא ידי זימון, שאין זימון למפרע. [ילקוט יוסף, ברכות, עמוד שעד
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.
