Celui qui se trompe dans sa prière (Halakha 13 à 18)

יג מי שהתפלל שחרית ביחיד, בראש חודש, ולא נזכר שאותו היום ראש חודש הוא, וסמוך למנחה נודע לו שהוא ראש חודש, יתפלל מנחה, ואחריה מוסף, שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם, ולאחר מכן תשלומי שחרית ראש חודש. כי המוסף ביחס לתפלת תשלומין נחשב לתדיר יותר. ואחר התשלומין יקרא את ההלל בדילוג כנהוג. [שאר''י חלק ג' עמו' ע'. ילקוט יוסף סי' קז הערה יג. עמוד תקנא

יד מי שלא התפלל מוסף ונזכר סמוך לצאת הכוכבים, ויש לו פנאי או מנחה או מוסף, יש לו להעדיף להתפלל מנחה, ותפלת המוספין תדחה. [שאר''י חלק ג' עמוד ע'. ילקו''י סימן קז הערה יד. עמוד תקנא

טו יחיד שהתפלל עם הצבור, ושכח להזכיר ראש חודש בתפלתו, או שלא שאל טל ומטר בימות הגשמים, ונזכר לאחר שסיים תפלתו, אם קשה לו לחזור ולהתפלל בעצמו, יכוין היטב לתפלת החזרה של השליח צבור, ויאמר עמו סדר קדושה, ולא יענה ''ברוך הוא וברוך שמו'', ולא יאמר ''מודים דרבנן'' עם הצבור, אלא יקשיב וישמע ''מודים'' מפי השליח צבור, ויוצא בזה ידי חובת התפלה, מדין ''שומע כעונה''. ובלבד שיהיה שליח צבור הגון שבקי ויודע לכוין להוציא את האחרים ידי חובה. וגם מבטא היטב את כל התיבות והאותיות שבתפלה כדת וכדין. ואם יש שם כהנים שנושאים כפיהם לברך את ישראל, יכוין לברכתם ויענה אחריהם אמן. ובסיום התפלה יפסע ג' פסיעות לאחוריו, ויאמר עושה שלום במרומיו וכו'. ומכל מקום לכתחלה יותר טוב ונכון מאד שהוא בעצמו יחזור להתפלל עם השליח צבור ויזכיר יעלה ויבוא או ישאל טל ומטר. ורק אם קשה לו להתפלל בעצמו, ובפרט כשיש לו ספק בדבר אם הזכיר יעלה ויבוא או לא, יוכל לסמוך על שמיעתו מהשליח צבור. [שאר''י ח''ג עמו' עא. ילקו''י סי' קז הערה טז. במהדורת תשס''ד תפלה כרך א עמו' תקנו

טז מי שטעה בערבית ליל ראש חודש, ולא הזכיר ''יעלה ויבא'', ונזכר לאחר שהזכיר ''ברוך אתה ה''' (שבסוף רצה), אינו רשאי לסיים: ''למדני חוקיך'', כדי לחזור ולומר יעלה ויבא, אלא יסיים ''המחזיר שכינתו לציון''. וגם אינו רשאי לומר ''יעלה ויבא'' אפילו בלא חתימה, בין המחזיר שכינתו לציון, למודים, משום דהוי הפסק, אלא יסיים כל תפלתו ללא הזכרת יעלה ויבא. ומיהו רשאי להזכיר יעלה ויבא בלא חתימה בסיום אלהי נצור, דרך בקשת רחמים. [והטעם שאין מחזירים אותו בתפלת ערבית של ראש חודש, לפי שאין מקדשין את החודש בלילה]. ואם טעה בשחרית ולא הזכיר יעלה ויבא, ונזכר אחר ''ברוך אתה ה''', יסיים ''למדני חוקיך'', ויחזור לרצה להזכיר יעלה ויבא. ואם לא נזכר עד שסיים: ''המחזיר שכינתו לציון'', בטרם יתחיל תיבת ''מודים'', יאמר שם ''יעלה ויבא'' עד ''כי אל מלך חנון ורחום אתה'', (ללא חתימה), וימשיך מודים וכו'. אבל אם לא נזכר עד שהתחיל במודים, אפילו לא אמר רק תיבת ''מודים'' בלבד, חוזר לתחלת רצה כדי להזכיר יעלה ויבא, וימשיך: ''ואתה ברחמיך הרבים וכו' ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון'', ויסיים מודים וכו'. והוא הדין אם נזכר באמצע שים שלום או באמצע אלהי נצור חוזר לרצה וממשיך משם והלאה. אבל אם סיים יהיו לרצון אמרי פי האחרון, אף על פי שעדיין לא פסע ג' פסיעות חוזר לראש התפלה. [שאר''י ח''ג עמו' עב. ילקו''י סי' קז הער' יז. תשס''ד תפלה כרך א עמ' תקנז

יז מי שטעה בליל ראש השנה וחתם האל הקדוש, אם נזכר תוך כדי דיבור מתקן מיד ואומר המלך הקדוש, ואם עבר זמן של תוך כדי דיבור, חוזר לראש. ואם אמר ובכן צדיקים וכו' ונסתפק אם חתם האל הקדוש או המלך הקדוש, יש לתלות שחתם המלך הקדוש. [שארית יוסף חלק ג' עמוד עג. ילקוט יוסף סימן קז הערה יח. במהדורת תשס''ד תפלה כרך א עמוד תקנח

יח מי שטעה בתפלתו בחנוכה ופורים ולא הזכיר ''על הנסים'' אחרי מודים, ונזכר כשאמר ''ברוך אתה ה''' כדי לחתום ''הטוב שמך ולך נאה להודות'', אינו רשאי לסיים ''למדני חוקיך'' כדי שיוכל לחזור ולומר ''על הנסים'', וגם אינו רשאי לומר ''על הנסים'' אחר שחתם ''הטוב שמך ולך נאה להודות''. שמכיון שאין מחייבים לחזור את מי ששכח ולא אמר כלל ''על הנסים'', אינו רשאי לעשות הפסק בין ברכת הטוב שמך וכו' לברכת שים שלום. ואם ירצה לומר ''על הנסים'' אחר אלהי נצור, הרשות בידו. [שאר''י חלק ג' עמוד עד. ילקו''י סימן קז הערה יט. במהדורת תשס''ד תפלה כרך א עמוד תקס

Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici