Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
סימן קפז - דיוקים בנוסח ברכת המזון
א המנהג לומר ''ועל הכל'' [עם וא''ו] וכו', ומברכים אותך וכו'. והנוהגים לומר ''על הכל'' בלי וא''ו יש להם על מה שיסמוכו. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד של ילקו''י תפלה כרך ב' מהדורת תשס''ד, הערה קכז, עמוד תקפב
ב בנוסח ''רצה והחליצנו'' שאומרים בברכת המזון בשבת, נכון לומר: כי יום זה גדול וקדוש וכו', והגם שאכלנו וכו'. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד של. תפלה כרך ב' הערה קכט
ג בנוסח ברכת אשר נתן שבתות וכו' [למי ששכח לומר רצה והחליצנו ונזכר אחר שחתם בונה ירושלים], צריך לומר ''אשר'' נתן, ואם אמר ''שנתן'' יצא. [ילקוט יוסף דיני ברהמ''ז עמ' שלא. וילקו''י תפלה כרך ב' מהדורת תשס''ד, נוסחאות התפלה והברכות הערה קל
ד בנוסח ברכה רביעית שבברכת המזון נכון לומר ''לעד האל אבינו וכו'''. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד שלא, וילקוט יוסף תפלה כרך ב' מהדורת תשס''ד, הערה קלא
ה באמירת הרחמן בסוף ברכת המזון יש נוסחאות שכתוב בהן: הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער, ונוסח זה נכון על פי ההלכה, וכן מנהגינו. ואין צריך לדלג בהיתר ולא באיסור. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז עמ' שלא. וילקוט יוסף תפלה כרך ב' מהדורת תשס''ד נוסחאות התפלה הערה קלב. הליכות עולם ח''ב עמ' עג. קול תורה תשרי תשס''ד עמו' סט
ו בנוסח הרחמן יש לומר: הרחמן הוא יוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. ואין צריך לומר בארצנו. [ילקוט יוסף תפלה כרך ב' קונטרס הנוסחאות הערה קלד. ירחון קול תורה תשרי תשס''ד עמוד סט
ז מנהגינו לומר בשבת וראש חודש בהרחמן ''מגדול'', ובימות החול ''מגדיל''. ויש אומרים שגם בסעודה רביעית יש לומר ''מגדול''. אך הנכון יותר לומר בסעודה רביעית מגדיל. ומי שאומר מגדול בסעודה רביעית לא הפסיד. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד שלה, והסיום מהליכות עולם חלק ג' עמוד קסו
ח המברך ברכת המזון ודילג אמירת ברית ותורה, מאחר ויש אומרים שאין הזכרתם בברכת המזון לעיכובא, ואין זה אלא מדרבנן, לפיכך אינו חוזר לברך ברכת המזון, דספק ברכות להקל. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד שלב
ט מי שאינו יודע לברך ברכת המזון, אין לו לברך ברכה מעין שלש, ואפילו אם אינו יודע לברך ברכת המזון ואכל ושבע ונתחייב בברכת המזון מן התורה, גם בזה אינו רשאי לברך ברכה מעין שלש במקום ברכת המזון. וכל שכן דמי שאינו יודע לברך ברכת המזון שאין לו לברך ברכת בורא נפשות, ואף בדיעבד אם עבר ובירך בורא נפשות במקום ברכת המזון לא יצא, אפילו אם אכל כזית ונתחייב בברכת המזון רק מדרבנן. ומכל מקום אם עבר ובירך מעין שלש במקום ברכת המזון, [אף אם יודע לברך ברכת המזון וטעה ובירך מעין שלש], יצא ידי חובה, ואינו חוזר לברך ברכת המזון, דספק ברכות להקל. [ילקוט יוסף דיני ברהמ''ז עמוד שלג
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.
