Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
יא אם טעה בשחרית ואמר אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר מיד ואמר יוצר אור, וגם סיים יוצר המאורות, יצא. אבל אם אמר אשר בדברו מעריב ערבים, ולא אמר יוצר אור, או לא סיים יוצר המאורות, לדעת מרן השלחן ערוך לא יצא. וכן אם אמר יוצר אור ובורא חושך אשר בדברו מעריב ערבים, וגם סיים מעריב ערבים, לא יצא. אבל אם סיים יוצר המאורות, כיון שפתח יוצר אור יצא, אף על פי שהפסיק במעריב ערבים. ויש אומרים שכל שחתם כדין יצא. וספק ברכות להקל. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הלכות פסד’ז, סי' נט הערה יא עמו' תעא. שאר’י ח’ב עמוד קלג
יב אם טעה ואמר ואמונה כל זאת במקום ויציב ונכון, וחתם גאל ישראל, אינו חוזר. ואם אמר ברוך אתה ה' כדי לחתום גאל ישראל, ונזכר שאמר אמת ואמונה במקום ויציב ונכון, יש אומרים שיסיים למדני חוקיך ויחזור לומר ויציב ונכון. ויש אומרים שיסיים ויחתום גאל ישראל. דלמה יעשה הפסק בחנם, אחר שבדיעבד יצא. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הלכות פסד’ז, סי' נט הערה יב עמוד תעו. שאר’י ח’ב עמו' קלג
יג בנוסח ברכת אהבת עולם נכון לומר ‘ולא נבוש ולא נכלם’ עם וא’ו. ואומרים מארבע כנפות הארץ, בלי תיבת כל. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, הלכות פסד’ז, סי' נט הערה יג' עמו' תעו. שאר’י ח’ב עמו' קלד
יד בברכת אהבת עולם, יש מתושבי ארץ ישראל שנוהגים לומר: ‘והוליכנו מהרה קוממיות בארצנו’, ולא ‘לארצנו’, שהרי הם נמצאים בארץ ישראל באופן קבוע. ומכל מקום נראה שאין להקפיד על כך, וכוונת האומרים והוליכנו מהרה קוממיות לארצנו, על כלל ישראל הנמצאים בחוץ לארץ, שיזכו גם הם ללכת קוממיות לארץ ישראל. והרי אנו תושבי ארץ ישראל אומרים במוסף של שבת וראש חודש, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתעלינו בשמחה ‘לארצנו’. וכן נוהגים תושבי ירושלים לומר במוסף של יום טוב: ‘והביאנו ה' אלהינו לציון עירך ברנה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם’. והכוונה גם כן על כלל ישראל. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הלכות פסד’ז, סי' נט הערה יד עמו' תעו. ילקו’י חלק א' מהדורת ראשונה, תשמ’ה, עמוד קיד
טו קרא קריאת שמע בלי ברכות קריאת שמע, יצא ידי חובתו מדאורייתא, [אבל ידי קריאת שמע כתקנתה לא יצא], ואף על פי כן יש לו לברך ברכות קריאת שמע וחוזר וקורא גם קריאת שמע. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הלכות פסד’ז, סי' נט הערה טו עמו' תעז. שאר’י ח’ב עמו' קלה
טז העומד באמצע קריאת שמע וברכותיה ושמע ברכת כהנים, יש לו לענות אמן אחריהם, בין לאחר ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, ובין לאחר פסוקי הברכה, שהואיל ואין נשיאות כפים אלא בעשרה, חשיב דבר שבקדושה. וכל שכן בפסוקי דזמרה. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הלכות פסד’ז, סי' נט הערה טז עמו' תעז. שאר’י ח’ב עמו' קלה
יז והוא הדין בשומע ברכות התורה על קריאה בתורה בצבור, והוא באמצע קריאת שמע וברכותיה, שיש לו לענות אמן אחר הברכות. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הלכות פסד’ז, סי' נט הערה ד' עמו' תעט. שאר’י ח’ב עמו' קלו
יח צבור שהוציאו ספר תורה לקרוא בו, ואין להם כהן שיעלה לספר תורה אלא כהן הנמצא באמצע קריאת שמע [שקורא אותה עם ברכותיה] אין לו להפסיק ולעלות לתורה, אפילו אם קראוהו בשמו, אלא יעלה ישראל במקום כהן. והכהן יצא לחוץ. ואם יש מנין מצומצם יאמרו אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן. ואם הכהן נמצא בברכות קריאת שמע, מותר לו להפסיק ולעלות לתורה. ואם אין להם מי שיקרא בתורה אלא כהן הקורא קריאת שמע, אין להטריח את הצבור להמתין עד שיסיים את כל הקריאת שמע, אלא פוסק וקורא להם בספר תורה. וכל שכן שפוסק לקרוא באמצע ברכות קריאת שמע, ובאמצע פסוקי דזמרה. דמרן השלחן ערוך לא החמיר בזה אלא לענין עלייה לתורה, ולא לענין לקרות להם. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הלכות פסד’ז, סי' נט הערה יח עמו' תפא. שאר’י ח’ב עמו' קלז
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.
