Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
י בית כנסת שרוצים להעביר את חדרי השירותים (בתי השימוש) ולקרבם אל בית הכנסת, כך שהכותל של בית הכנסת ישמש גם לבתי השימוש, יש לאסור בזה, שאין לך ביזיון גדול מזה שצד החיצון של הכותל ישמש לחדרי השירותים. ולכן יש לבנות את הקיר של בתי השימוש במרחק כל שהוא מקיר בית הכנסת בהפרדת ריוח כל שהוא, ויקפידו תמיד שלא יהיה ריח רע נודף לבית הכנסת, וכל שכן בשעה שמתפללין. [ילקוט יוסף, הל' קס''ת וביהכ''נ עמ' רצז. שו''ת יביע אומר ח''א סי' י'
יא דירה שהיו מתפללים בה באופן קבוע, כמו בית כנסת, ובהיות ונבנו בתי כנסת סמוך לדירה, התדלדל המנין והדירה היתה סגורה במשך זמן מסוים, מותר למסור דירה זו לשם הקמת כולל אברכים במקום, או הקמת שיעורי תורה לנוער בשעות הערב ובשבתות, ואף מותר לקבל על זה שכר ואין בזה כל חשש. [ילקוט יוסף, חלק ב' על הלכות בית הכנסת וקריאת התורה עמוד רצח
יב ישוב שלא היה לצבור ספר תורה, וקראו בספר תורה של יחיד, ואחר כך קנו הצבור ב' ספרי תורה, אין לאותו יחיד כל טענה שימשיכו לקרות בספר תורה שלו. ומכל מקום טוב שיקראו כל שבת בספר תורה אחר. [ילקוט יוסף, חלק ב' על הלכות בית הכנסת וקריאת התורה, עמוד רצח
יג מותר לעשות פרוכת לארון הקודש מבגד שהשתמש בו הדיוט, הואיל ופרוכת שלנו יש לה דין תשמיש דתשמיש קדושה. אולם לעשות פרוכת מבגד אשה, אם יש מהקהל שמכיר אותה בלבשה את הבגד עליה, יש להחמיר בזה משום הרהור, ואף על פי שאין האשה עוד בחיים, ולכן יש לשנות את צורת הבגד עד שלא יהיה ניכר. ולעשות מבגד הדיוט מפה או מעיל לספר תורה צריך לשנות צורת הבגד ממה שהיה, ואז מותר לעשותו לצורך גבוה. [ילקו''י שם, עמ' רצט. שו''ת יביע אומר ח''ג סי' יג
יד מותר להניח את המפות של הספרי תורה, וכן את רימוני הספרי תורה, בתוך ארון הקודש, ליד ספרי התורה. והוא הדין בזה בספר הפטרות העשוי בגלילה כעין ספר תורה. ומעשים בכל יום שכאשר נמצא בספר תורה טעות או דיבוק באותיות, מחזירים אותו לארון הקודש. [שם עמוד ש'
טו מותר להזיז את ארון הקודש ממקום למקום בבית הכנסת, (או להעבירו לבית כנסת אחר), לאחר שיוציאו ממנו את ספרי התורה שבתוכו. [ילקוט יוסף, חלק ב', על הלכות בית הכנסת וקס''ת עמוד שא
טז ארגז שמונחים בתוכו ספרי לימוד וכדומה, או סידורי תפלה ותהלים, או שמניחים בתוכו טליתות ותפילין, יש מקומות שנוהגים שיושבים על ארגז זה בבית הכנסת, כאשר אין מקומות ישיבה אחרים. ויש לנוהגים כן על מה לסמוך, ואין למחות בידם. [ילקו''י הלכות בית הכנסת עמוד שא
יז אסור להצניע בתוך ספר, מכתבים, וכדומה, אלא אם כן עושה כן לסימן ומראה מקום. וכל שכן שאסור להצניע בתוך ספרי קודש שערות הזקן, או מעות. [תורה לשמה סימן שו, ילקו''י שם עמוד שב
יח בית כנסת שקיים אצלם מחסור בספסלים וכסאות, ובימים הנוראים אין להם ספסלים לכל הצבור הרב המגיע לבית הכנסת, ורוצים ליקח בהשאלה ספסלים מבתי הוללות, כמו בית קולנוע, וכדומה, יש להקל בזה במקום צורך. [בפרט כשאין הספסלים ניכרים שהם מבית קולנוע, שאין בהם צורה מיוחדת [ילקוט יוסף, חלק ב', על הלכות בית הכנסת וקריאת התורה, עמוד שב
יט מותר להשתמש בספסלי בית הכנסת לצורך חול, ולכן מותר להשאילם לאחרים גם אם אין הדבר לצורך מצוה. [ילקו''י, ח''ב בהוספות ומילואים, מהדורת תשס''ד, עמ' תב. שארית יוסף ח''ג עמוד רפד
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.
