Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
יב מותר לטלטל ספר תורה מבית הכנסת להביאו לבית האבל שמתפללים שם בשבעת ימי האבל, כדי שיקראו בו בשני וחמישי, ובשבת. והוא שיניחו את הספר תורה במקום מיוחד ויכסוהו במפה. ואמנם אם התפללו בבית האבל, וכאשר הצבור הגיע לקריאת התורה רוצים לילך ולהביא ספר תורה מבית כנסת הסמוך, אין לעשות כן, ואפילו אם האבל הוא אדם חשוב ותלמיד חכם, שכבוד הספר תורה שהצבור ילך אל הספר, ולא ההיפך. אך אם מביאים את הספר תורה קודם התפלה, וכל שכן יום או יומים קודם, אין בכך מניעה. וכשאין ספר תורה בבית האבל, מנהגינו פשוט שאחר גמר התפלה בימי שני וחמישי, הולכים לבית הכנסת וקוראים בספר תורה בברכות. ואין האבל הולך עמהם. ואם אינם יכולים לעשות כן ומקילים בזה, יש להם על מה שיסמוכו. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד כו
יג מי שהפקיד ספר תורה בבית כנסת על מנת שהצבור יקראו בו בצבור, מותר לגבאי להשאיל את הספר תורה לבית האבלים כפי הנ''ל, אף שלא קיבל רשות מפורשת לכך. אולם אם המפקיד התנה בפירוש שאינו מסכים שיוציאו הס''ת לבית האבל וכדומה, יש לקיים התנאי. ובזמנינו שמקפידים לשמור את ספרי התורה במקום שיש בו סורגים, כפי שחברות הביטוח דורשות, כיון שבבית האבל אין שמירה כזו, צריך הגבאי לקבל את רשות הבעלים קודם שמשאיל את הספר תורה לבית האבל. [ילקוט יוסף, על הלכות קריאת התורה, חלק ב', עמוד שעא, בהוספות ומילואים מהדורת תשס''ד
יד מי שמבקשים ממנו להשלים מנין בבית האבל, ועל ידי כך יפסיד שמיעת קריאת התורה, יש לו להעדיף להתפלל בבית האבל, אף שאין שם ספר תורה, ולגמול עם האבלים חסד, ומעיקר הדין אינו חייב להתאמץ אחר כך ולילך לשמוע ספר תורה. [ואין הבדל בזה בין רוב הצבור ליחידים]. והמחמיר לילך אחר כך ולשמוע קריאת ספר תורה, תבוא עליו ברכת טוב. [ילקו''י, הל' קריאת התורה, עמו' כז
טו יש מקומות שנוהגים להתפלל בצבור בבית החתן בשבת שבתוך שבעת ימי המשתה של החתן, ומביאים לשם מערב שבת ספר תורה, ומייחדים לו ארון באופן שיהיה לכבוד הספר תורה, כדי לקרוא בו בשבת, ויש לנוהגים כן על מה שיסמוכו. [ילקוט יוסף, חלק ב' הלכות קריאת התורה, עמ' כז
טז צבור שמתפללים ליד הכותל המערבי, מותר להם להביא ספר תורה ממקום למקום סמוך לקריאת התורה, אף בלי שילוו את הספר תורה עשרה אנשים. ואין צריך להביא הספר תורה למקום שמתפללים, קודם התפלה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד כח
יז צבור שמתפללים בימי חג הסוכות בתוך הסוכה, ובעת קריאת התורה מביאים ספר תורה מבית הכנסת הסמוך לסוכה, כדי לקרוא בו בצבור, יש להם על מה שיסמוכו, וטוב שילוו את הספר תורה עשרה אנשים. ואם הספר תורה נמצא ברשות אחת עם הסוכה, יש להקל בשופי. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד כט
יח בית כנסת שאין להם ספר תורה מהודר, או שאין להם ספר תורה שאינו משוח, מותר להם בשבת זכור להביא ספר תורה מהודר, או שאינו משוח, מבית כנסת אחר, כדי שיקראו בו בפרשת זכור, ולכתחלה ילוו את הספר תורה עשרה אנשים. והדבר ברור שבמקום שאין עירוב אין להקל בזה בשבת. [ילקוט יוסף, חלק ב', על הלכות קריאת התורה, עמוד כט
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.
