Lois de la prière en communauté (Halakha 24 à 35)

כד אין לצרף למנין מי שמחלל שבת בפרהסיא. ויש שמקילים בזה בשעת הדחק, ומכל מקום אם האומרים קדיש הם בחזקת מחללי שבת בפרהסיא, צריך השליח צבור או ישראל כשר אחר לומר עמהם את הקדיש. [שאר’י ח’ב עמו' שמז. ילקו’י סי' צ הערה כד. במהדורת תשס’ד עמו' רעו

כה מי שאינו מניח תפילין, [אבל אינו מחלל שבת בפרהסיא], בשעת הדחק אפשר לצרפו למנין. [שאר’י ח’ב עמו' שמח. ילקו’י סי' צ הערה כה. במהדורת תשס’ד עמו' רעח

כו מי שאינו מניח למול את בניו, יש אומרים שאין לצרפו למנין, והוא הדין בבן עצמו אם לא ימול את עצמו בגדלותו. ויש אומרים דאינו אלא כמומר לעבירה אחת, ומצטרף למנין. [שאר’י ח’ב עמו' שמח. ילקו’י סי' צ הערה כו. במהדורת תשס’ד עמו' רעט

כז אין ספק שממזר וכל שאר פסולי קהל מצטרפים למנין. [ילקו’י סי' צ הע' כז. במהדורת תשס’ד עמו' רעט

כח יש אומרים שאף שאין האשה מצטרפת למנין, מכל מקום יש לה מצוה להשתדל להתפלל במנין. אך אם הליכתה לבית הכנסת גורמת לדיבורים והפרעות במהלך התפלה בבית הכנסת, וכיו’ב, על האשה להמנע מללכת לבית הכנסת במשך כל ימות השנה. וכן אם על ידי הליכתה לבית הכנסת הדבר גורם הפרעה לצרכי הבית לבעלה, או לילדיה, עדיף שלא תתפלל בבית הכנסת, ותבשל לבעלה, ותטפל בילדיה. וכל שכן שאין לאשה להזניח את בני ביתה ולנסוע מידי פעם לקברות צדיקים, שיש לאשה שיעבודים כלפי בעלה, ואם אינו מוחל אינה רשאית לבטל מעצמה שיעבודים אלה. [שאר’י ח’ב עמו' שמט. ילקוט יוסף סימן צ הערה כח. במהדורת תשס’ד עמוד רעט

כט צריכים כל העשרה המתפללים לעמוד במקום אחד. ואלו העומדים בחדר סמוך, אפילו רואים אלו את אלו, אינם מצטרפים למנין [ומכל מקום אם רואים אלו את אלו נחשבת תפלתם לתפלה בצבור]. וגם מחיצה של זכוכית מעכבת את העומדים משני צידיה מלהצטרף. [שארית יוסף חלק ב' עמוד שנ. ילקוט יוסף הלכות תפלה, סימן צ הערה כט. במהדורת תשס’ד עמוד רפא

ל ומכל מקום העומד בעזרת נשים ובמחיצה המפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם, מצטרף עמהם לעשרה, ואם יש שם עשרה ומתפלל עמהם בעזרת נשים, נחשבת תפלתו לתפלה בצבור. אבל אם בנקל יכול לרדת לבית הכנסת, עדיף שירד, מאחר שיש פוסקים החולקים על הדין הנ’ל. וכהן שנמצא בעזרת נשים אינו יכול לישא את כפיו משם. [שארית יוסף חלק ב' עמוד שנא. ילקוט יוסף הלכות תפלה, דיני תפלה בצבור, סימן צ הערה ל. במהדורת תשס’ד עמוד רפג

לא המתפללים בשדה פתוח מצטרפים למנין, אם שומעים את השליח צבור ורואים זה את זה. ומיהו צריכים להתפלל [חוץ מהדרך] במקום שלא יפסיקו אותם עוברי דרכים. [שארית יוסף חלק ב' עמוד שנב. ילקוט יוסף הלכות תפלה, סימן צ' הערה לא. במהדורת תשס’ד עמוד רפד

לב יש להזהר שלא לעמוד משני צידי רשות הרבים, שאז אין העשרה יחד בצד אחד, מפני שהכביש מפסיק ביניהם. [ולענין גדר שבצידי רשות הרבים, ראה בהערה הנ’ל]. [שארית יוסף חלק ב' עמוד שנג. ילקוט יוסף סימן צ הערה לב. במהדורת תשס’ד עמוד רפה

לג שליח צבור שעומד על תיבה גבוהה עשרה ורחבה ד' אמות על ד' אמות, ותשעה עומדים על גבי רצפת בית הכנסת, מצטרפים למנין. [שאר’י ח’ב עמ' שנג. ילקו’י סי' צ הע' לג. במהד' תשס’ד עמ' רפה

לד בית כנסת שחילקוהו לשנים על ידי מחיצה גבוהה עשרה טפחים, וחלק מהעשרה עומדים בצד השני, ורואין אלו את אלו, מצטרפים אלו לאלו למנין עשרה. [שאר’י ח’ב עמו' שנה. ילקו’י שם עמו' רפז

לה המתפללים ברכבת או במטוס, אף שהספסלים גבוהים ומפרידים, הנוסעים מצטרפים למנין עשרה. וכל המנין יתרכז במקום אחד, כדי שישמעו את השליח צבור. ואמנם אם התפלה בצבור במטוס או ברכבת מפריעה לשאר הנוסעים, או שגוזלת להם את שינתם, וגם העוברים ושבים שם מפריעים לכוין בתפלה, באופנים כאלה עדיף להתפלל ביחידות במיתון, מתוך כוונה, מאשר לארגן מנין במטוס ולגרום להפרעה ולגזל שינה לאחרים. ובפרט אם הדבר מפריע לו לכוין בתפלה. והמתפלל במטוס או ברכבת, יתפלל לכיוון ירושלים. ואם אינו יודע כיוון ירושלים, שהרי אין הרכבת או המטוס נוסעים בקו ישר, אם יודע כיוון נסיעתו הכללית, יתפלל לכיוון ירושלים, אחר שברוב הפעמים מתפלל לכיוון ירושלים. ולכן כשיוצא מהארץ לחוץ לארץ יכוין פניו כנגד זנב המטוס, והוא הדין באניה, ובכל אופן יכוין לבו לשמים. [שארית יוסף חלק ב' עמוד שנה. ילקוט יוסף הלכות תפלה סימן צ הערה לה. במהדורת תשס’ד עמו' רפח

Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici