Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
מ מי שרוצה לבנות בית כנסת, ולכתחלה לבנות על גבי בית הכנסת דירה לצורכו, יש להתיר לעשות כן, ורק במקום שמעל ארון הקודש לא ישתמש שם. וכנ''ל. [ילקו''י, הל' קס''ת וביהכ''נ עמ' רסז
מא נכון להזהר לכתחלה היכא דאפשר, שלא לעשות בית כנסת תחת דירה של גוי, שבודאי אין הגוי נמנע מלהשתמש בעליית בית הכנסת תשמיש של גנאי, או שיש עבודה זרה וכדומה. ובדיעבד שכבר עשו בית כנסת תחת דירות של גויים, יש להתיר בזה, בפרט אם הוא לזמן עראי. ואין להקפיד להמשיך לקיים את בית הכנסת, שכל תפלות מופנות לבית המקדש, ומשם עולות לשמימה. ויחיד הדר בבנין קומות, ומעליו דרים גויים, מותר לו להתפלל בביתו. [ילקו''י, הלכות ביהכ''נ עמוד רסח
מב בית כנסת קבוע שמתפללים בו מספר שנים, והגויים רכשו בסמוך אליו בנין, ועשאוהו לבית עבודה זרה שלהם, מעיקר הדין אין צריך לפנות את בית הכנסת, ולרכוש מקום אחר לתפלה, רק שיעשו ככל האפשר לאטום את החלונות כדי שלא ישמעו את כלי השיר והנגינות מהבנין הסמוך. [ילקוט יוסף, חלק ב', ספר על הלכות בית הכנסת וקריאת ספר תורה, עמוד רסט
מג מותר להתפלל בתוך מערת המכפלה ללא כל חשש, אף על פי שיש על גביו מסגד של הערבים. ובפרט כיום שיש שם מקום מיוחד לישראל להתפלל שם, ויש שם אלא ס''ת וספרי קודש. ולכן אין מקום להחמיר שלא להתפלל שם. וכבר נתבאר לעיל שאין לחוש בזה גם מצד שהוא ליד קבר, מאחר והקבר נמצא עמוק במערה. וכן מותר להתפלל בקבר רשב''י במירון, ובקבר רחל, ובקבר רבי מאיר בעל הנס, ובקבר שמעון הצדיק, ובקבר שמואל הנביא, ומוהר''ן, ליד המצבה, וכל כיוצא בזה. [ילקו''י, הל' ביהכ''נ עמוד רע. ובמהדורת תשס''ד גם בעמוד תיד שו''ת יביע אומר חלק י' חאו''ח סימן טז
מד הסכמת האחרונים שאין להפוך בית עבודה זרה [כנסיה של נוצרים] שעבדו שם עבודה זרה בקבע, לבית כנסת קבוע. [ילקו''י שם עמוד שכד. שו''ת יביע אומר ח''ב חיו''ד סי' יא אות ד', וח''ו סימן ז' אות א'
מה בית כנסת בחוץ לארץ, שנבנה בשבת על ידי קבלן גוי, מבלי ידיעת חברי הנהלת בית הכנסת, וידוע שרוב בני העיר בונים בתיהם בקבלנות, מותר להכנס לבית הכנסת ולהתפלל בתוכו בלי שום פקפוק, מכמה טעמים. ואין בזה אפילו חומרא ממדת חסידות, בצירוף סברת הפוסקים דברבים ליכא חשדא, ואפילו אילו היה נבנה בשכירות יומית, אין שום איסור מן הדין להכנס ולהתפלל בו, לדעת מרן השלחן ערוך, וגם אין באיזור ההוא שום בית כנסת אחר. [שו''ת יביע אומר חלק ח' חלק אורח חיים סימן כח
מו בית כנסת בחוץ לארץ שנבנה בשבת על ידי פועלים גויים, ולפעמים השתתפו בבנייה גם פועלים יהודים שעבדו בשבת, והשקיעו בבנין סך כסף גדול, ואין להם בית כנסת אחר, יש להקל בדיעבד להתפלל בבית כנסת זה, בתנאי שחברי הועד של בית הכנסת יהיו אנשים יראי שמים, שינהיגו את בית הכנסת על פי התורה, ויקיימו בו שיעורי תורה, ומכאן ולהבא לחושבנא טבא. [ילקוט יוסף חלק ב' על הלכות קס''ת ובית הכנסת עמוד רעא]
מז נכון להחמיר שלא להראות לתיירים נוצרים, או שרים ורוזנים שאינן בני ברית, ספר תורה שבארון הקודש, בבואם לבקר בבית הכנסת. אולם כשיש חשש איבה בדבר, אפשר להקל ע''י שהישראל הפותח את הס''ת בפניהם יקרא על כל פנים פסוק אחד, שלא תהיה פתיחתו לשוא. [שו''ת יביע אומר חלק ג' חלק יורה דעה סימן טו
מח המנהג פשוט להתפלל ברחבת הכותל המערבי, אף לאחר שהרחיבו את המקום ונראה קצת כמקום שאין בו מחיצות. [ילקו''י ח''ב מהדורת תשס''ד, עמ' תטו. ושם אם כותל המערבי הוא כותל העזרה
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.
