Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
סה לפיכך אין להוריד את שרוול החולצה כדי לכסות את זרועו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, אלא יעשה כן לאחר הנחת תפילין של ראש. שמעיקר הדין אין צריך לכסות את התפילין של יד בבגדו. [כן כתב בעובר אורח הנספח לארחות חיים ספינקא. וכיו’ב באגרות משה ח’ד או’ח סי' י'. וכ’ה בילקוט יוסף תפילין, תשס’ד, סי' כה הערה סד. שאר’י א' עמ' שמח
סו לכתחלה יש להחמיר שלא ירמוז בידו לחבירו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, כדי שתהיה הויה אחת לשתיהן. ולצורך מצוה, כגון שרומז לעני שימתין לו כדי שיתן לו צדקה וכדומה, יש להקל. [ילקו’י תפילין סי' כה הערה סה. שארית יוסף חלק א' עמוד שנ
סז אם אינו יודע את מדת הרצועה אם מתאימה למדת ראשו, לכתחילה ראוי שימדוד ויתקן את הקשר ויתאימה למדת ראשו קודם ברכת להניח תפילין. ואם כשבא להניח תפילין של ראש ראה שאין הרצועה של ראש כפי מדת ראשו, וצריך לפתוח את הקשר כדי להקטין או להגדיל את הרצועה כמדת ראשו, אין זה חשיב כהפסק. [דאף שההפסק הוא לצורך התפילין, הא גם בגביל לתורי לא שרינן לכתחלה. ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס’ד, סימן כה הערה סו. שאר’י ח’א עמוד שנב
סח מי שטעה והתחיל לברך על תפילין של ראש, [לדידן שאין אנו מברכים על תפילין של ראש], ונזכר אחר שאמר ברוך אתה ה', לא יסיים למדני חוקיך, אלא יסיים אמ’ה אשר קדשנו וכו' על מצות תפילין. [ילקו’י תפילין תשס’ד, סי' כה הערה סז. שארית יוסף ח’א עמוד שנב
סט מנהגינו על פי הקבלה להניח תפילין של יד מיושב, ותפילין של ראש מעומד. ומנהג האשכנזים להניח בין תפילין של יד בין תפילין של ראש מעומד. [ילקו’י על תפילין מהדורת תשס’ד, סימן כה הערה סח, שאר’י חלק א' עמ' שנב
ע ספרדי המתפלל אצל אשכנזים, יניח תפילין כנזכר, אף שהאשכנזים מניחין גם תפילין של יד מעומד. ואין בזה משום לא תתגודדו. וכן בחור הלומד בישיבה שרוב התלמידים בה הם אשכנזים, עליו לנהוג כמנהג בני עדתו. [דבחילוקי מנהגים ליכא לא תתגודדו, יבמות יג: מאירי שם יד. ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס’ד, סי' כה הערה סט, שארית יוסף חלק א' שנג
עא ומכל מקום אין הנחת תפילין של יד מיושב לעיכובא, ולכן אם אין לו אפשרות לשבת, כגון שאין שם כסא וכדומה, יניחן מעומד. וכן הנחת תפילין של ראש מעומד אינה לעיכובא, ולכן חולה שאינו יכול להניח תפילין של ראש מעומד, יניחן מיושב. ואם גם זה אינו יכול, יכול להניחן אף כשהוא שוכב. [דבלא’ה כתב הרמ’א דנהגו להניח תפילין של יד מעומד, ושעת הדחק כדיעבד דמי, ילקו’י הלכות תפילין סי' כה הערה ע', שאר’י ח’א עמוד שנד
עב אף שמן הדין היה ראוי לעמוד בעת שמברך להניח תפילין, מכל מקום המנהג על פי הסוד לברך מיושב. [ע' פתח הדביר, ובמג’א סק’כ, ובמ’ש עליו במור וקציעה (סי' ח'), ובילקו’י על הלכות תפילין מהדורת תשס’ד, סימן כה הערה עא, ובשארית יוסף חלק א' עמוד שנד
עג בעת שכורך הרצועה על האצבע, טוב שיכרכנה כשהוא עומד. [א’ר. פרי עץ חיים. ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס’ד, סי' כה הערה עב. שארית יוסף חלק א' עמוד שנד
עד יש נוהגים לכסות את זרועם בטלית בשעת הנחת תפילין של יד, והוא על דרך הסוד. ויש שנתנו טעם לזה משום דכתיב והיה לך לאות על ידך, לך לאות ולא לאחרים לאות. אולם כבר נתבאר שמן הדין אין צריך לכסות את התפילין של יד. והיכא דאפשר טוב לנהוג כדברי המקובלים. [ילקו’י תפילין תשס’ד, סי' כה הערה עג, שארית יוסף חלק א' עמוד שנד
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.
