[ג] בית שמאי אומרין, תינשא ותיטול כתובה; בית הלל אומרין, תינשא ולא תיטול כתובה. אמרו להם בית שמאי, התרתם את הערווה החמורה, ולא תתירו את הממון הקל. אמרו להם בית הלל, מצינו שאין האחים נכנסין לנחלה על פיה. אמרו להם בית שמאי, והלוא מספר כתובתה נלמוד, שהוא כותב לה, שאם תינשאי לאחר, תיטלי מה שכתוב ליך. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.
Beth Chamaï dit : dans un tel cas, elle peut se remarier et a droit à son douaire. Beth Hillel dit : elle peut se remarier, mais n’a pas droit à son douaire. Beth Hillel dit : elle peut se remarier, mais n’a pas droit à son douaire. Beth Chamaï leur objecta : vous lui avez permis de se remarier, chose grave, vous voudriez vous montrer plus sévère pour une question d’argent qui est beaucoup moins grave ? Beth Hillel répondit : [la question d’argent est aussi grave, puisque] nous voyons que les frères n’ont pas droit à l’héritage sur la base du témoignage de la femme de leur frère. Beth Chamaï leur fit une nouvelle objection : ne voyons-nous pas du texte même du contrat de mariage que « lorsque tu épouseras un autre, tu recevras ce qui est inscrit pour toi » ? Là-dessus, Beth Hillel s’est rangée à l’avis de Beth Chamaï.