חן וכבוד יתן ה' (תהלים פד יב), כי יש דבר שיעשו או ידברו שני אנשים בשוה, והאחד ימצא חן והשני יכבד כמשא כבד. ועל זה אנו מתפללים בכל יום ותננו לאהבה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו. וצריך דעת להבין ולהשכיל ולירד לסוף דעת הבריות שלא לעשות ושלא לדבר אלא את אשר ידע בברור בלי שום ספק שימצא בו חן, ושיהא ערב לשומעים לכלם לא למקצתם בלבד. וכל שלבו מהסס וחושש שמא לא ימצא חן חדול יחדל, כי ההעדר טוב:
והן אמת שצריך למצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, אבל העקר הוא למצא חן בעיני ה', ולא שיכעיס את ה' חלילה כדי למצא חן בעיני אדם כמנהג כמה בורים שמרבים בשחוק וקלות ראש ודברי לצנות ונבלות הפה בפני איזה עשירים (רעים) כדי לרבות את השחקים ולמצא חן בעיניהם שיתירו להם פסת יד, ויש שאפלו בלא הנאה כלל עושים כן להיות משמח אנשים, כי זה יצר לב האדם עושה, שכאשר ידבר דבר ישמחו השומעים ויצחקו על דבריו ירחב לבו ויגיל וישמח על אשר זכה זכיה כזו שיצחקו על דבריו וחושב מה ידבר עוד דברים רעים כהנה וכהנה כדי שיוסיפו לצחק ולשמח. אוי להם למדברים ואהה עליהם על המשחקים, אלו ואלו נשרפין בבית הדשן. ומי שיש לו מעט מח בקדקדו יראה שהוא דרך שטות, כי מה יתן לו ומה יוסיף לו להשתגע ולהרבות באסורין כדי שישחקו אחרים. ואם חושבים למצא חן ולהרויח, הלא ידעו שיותר ממה שהם מרויחים מפסידים, ורוח כזה לרעה יועיל מלבד ענשם השמור להם לעולם הבא. לכן כל ערום יעשה בדעת, ואם יוכל לעשות באפן שימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם הנה מה טוב ומה נעים, ואם יצטרך לבטל רצון הבורא כדי למצא חן בעיני אדם חלילה לו מעשות זאת, ומוטב שיהיה שנאוי ומשקץ בעיני כל בני אדם וימצא חן בפני אל עולם, וטוב איש יכלכל דבריו במשפט:
