מעידין לאור הנר, ולאור הלבנה, ומשיאין על בת קול. מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר, איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני מת, והלכו ולא מצאו אדם שם; והשיאו את אשתו. שוב מעשה בצלמין באחד שאמר, אני איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני, נשכני נחש, והרי אני מת, והלכו, ולא הכירוהו; והשיאו את אשתו.
Il est permis d’attester (ce que l’on a vu) à la clarté d’une lumière ou de la lune : on permet à une femme de se remarier sur le témoignage d’une voix d’en haut. Une fois quelqu’un est monté au sommet d’une montagne et a dit « Un tel fils d’un tel de tel endroit est mort », ils y sont montés et n’ont trouvé personne, ils ont permis à sa femme de se marier. Une autrefois quelqu’un a dit à Tsalmone « Moi, un tel fils d’un tel un serpent m’a mordu et je suis mort ». Ils se sont rendus (près du cadavre) et ne l’ont pas reconnu, ils ont permis à sa femme de se remarier.