כמה ידיעות יש, שאלו יחיה גבר שנים כשני אליהו, לא יספיק לידע אחד מני אלף ממה שיש לידע. וידוע, שמענישים בשמים על מה שהיה יכול לידע ולא השתדל לידע, ושואלים אותו ליום הדין גם על מעשה מרכבה ועל סתרי תורה. ואמרו בזהר הקדוש שמי שאינו יודע סתרי תורה, מתביש לעולם הבא. ואמרו מאן דלא על ונפק, טב לה דלא אברי. ובודאי שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, והכל לפי מה שהיה יכול ללמד. אמנם ראוי לאדם להקדים ראשון ראשון היותר נצרך, כגון הדינים הנוהגים וספרי מוסר ויראת ה' וכיצד סדר עבודה, ואחר כך הלוך ילך וישתדל מדי יום יום לקנות ידיעה חדשה, את אשר לא ידעו תמול שלשום, ויקנה שלמות לנפשו, ולא יאבד הזמן יקר הערך, שיכול לקנות בו ידיעה, אל יוציאנו לבטלה:
וכבר כתבו הפוסקים, שמי שיכול לפלפל בחכמה ולקנות ידיעה חדשה, ומוציא הזמן בלמוד תהלים וזהר וכדומה, לגבי דידה חשיב בטול תורה, וכל שכן וקל וחמר אם מתעסק בדברים בטלים בהיות לאל ידו לקנות ידיעות התורה ומצוות, בודאי יגדל ענשו יותר ממי שאינו יכול לקנות, אי מחמת חסרון ידיעה וחסרון מי שילמדנו, כי בודאי האיש המוצא מי שילמדנו, אין פוטר אותו ליום הדין חסרון ידיעתו, שהיה לו לילך אצל חכם וילמדנו. וכבר שנינו (אבות ד א) איזהו חכם הלומד מכל אדם. ואף אם לא למד בילדותו, לא אבד שברו ובטל סכויו, שיכול ללמד אפלו בזקנותו, והולך את חכמים יחכם (משלי יג כ). וצריך שלא יבוש ולא יבל מלשאל:
ומי שחננו ה' דעת, לא ימנע טוב ולא יבל מללמד דעת את העם דורשי ה', ויהיה נדרש גם ללא שאלוהו, ונמצא ללא בקשוהו, ובעמדו בסוד אנשים ישתדל להמשיך הדברים לדברי מוסר ולהגיד להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה לאחרים הנה שכרו גדול מאד, כי עושה נחת רוח גדול ליוצרו, כמבאר בזהר הקדוש מעלת מאן דמזכי לחיביא הפלא ופלא:
