Torah écrite (pentateuque) » Deutéronome (Devarim)

אֵין לוֹ בָּהּ לְקוּחִין וְאֵין קִדּוּשִׁין וְתוֹפְסִין בָּהּ

שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הָרְאוּיָה לְאָבִיו וַהֲרֵי כְּבָר מוּזְהָר עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ אֶלָּא לַעֲבוֹר עַל זֶה בִּשְׁנֵי לָאוִין וְלִסְמוֹךְ לָהּ לֹא יָבֹא מַמְזֵר לְלַמֵּד שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵחַיְּבֵי כְּרִיתוֹת וְקַ"ו מֵחַיְּבֵי מִיתוֹת בֵּ"ד שֶׁאֵין בַּעֲרָיוֹת מִיתַת בֵּ"ד שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת

שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ שֶׁנִּדְכְּאוּ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ

שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד ושׁוּב אֵינוֹ יוֹרֶה קִלּוּחַ זֶרַע אֶלָּא שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹתֵת וְאֵינוֹ מוֹלִיד

לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית

לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית

עַל הָעֵצָה שֶׁיָּעֲצוּ אֶתְכֶם לְהַחֲטִיאֲכֶם

כְּשֶׁהָיִיתֶם בְּטֵרוּף

מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר עִמְּךָ יֵשֶׁב בְּקִרְבְּךָ יָכוֹל אַף זֶה כֵּן תַּ"ל לֹא תִדְרוֹשׁ שְׁלוֹמָם

לְגַמְרֵי אַעַ"פ שֶׁרָאוּי לְךָ לְתַעֲבוֹ שֶׁיָּצָא בַּחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ

מִכֹּל וָכֹל אַעַ"פ שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְּאוֹר מַה טַּעַם שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחָק לְפִיכָךְ

ושאר אומות מותרין מיד הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו שההורגו הורגו בעוה"ז והמחטיאו מוציאו מן העוה"ז ומן העוה"ב לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב וכן מצרים שטבעום ואלו שהחטיאום נתעבוושאר אומות מותרין מיד הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו שההורגו הורגו בעוה"ז והמחטיאו מוציאו מן העוה"ז ומן העוה"ב לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב וכן מצרים שטבעום ואלו שהחטיאום נתעב

שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה

דִּבֶּר הַכָּתוּב בְּהוֹוֶה

זוֹ מִ"ע

זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וְאָסוּר לִכָּנֵס לְמַחֲנֶה לְוִיָּה וְכָ"שׁ לְמַחֲנֶה שְׁכִינָה

סָמוּךְ לְהַעֲרֵב שִׁמְשׁוֹ יִטְבּוֹל שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר בְּלֹא הַעֲרֵב הַשֶּׁמֶשׁ

כְּתַרְגוּמוֹ כְּמוֹ אִישׁ עַל יָדוֹ

חוּץ לֶעָנָן

לְבָד מִשְּׁאָר כְּלֵי תַּשְׁמִישְׁךָ

כְּמוֹ כְּלֵי זַיְנְךָ

הַקָּבָּ"ה עֶרְוַת דָּבָר

כְּתַרְגוּמוֹ דָּ"א אֲפִלּוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מוּפְקֶרֶת מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזוּמֶנֶת לִזְנוּת

מְזוּמָן לְמִשְׁכַּב זָכוּר וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לֹא תְּהֵא אִתְּתָא מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִגְבָר עַבְדָא שֶׁאַף זוֹ מוּפְקֶרֶת לִבְעִילַת זְנוּת הִיא מֵאַחַר שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ שֶׁהֲרֵי הוּקְשׁוּ לַחֲמוֹר שֶׁנֶּאֱמַר שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר וְלֹא יִסָּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אַמְתָא שֶׁאַף הוּא נַעֲשָׂה קָדֵשׁ עַל יָדָהּ שֶׁכָּל בְּעִילוֹתָיו בְּעִילוֹת זְנוּת שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ

נָתַן לָהּ טָלֶה בְּאֶתְנָנָה פָּסוּל לַהֲקְרָבָה

הֶחֱלִיף שֶׂה בְּכֶלֶב

לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם כְּגוֹן חִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת

אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן רִבִּית לַמַּלְוֶה. וְאַחַ"כ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְנֶשֶׁךְ

וְלֹא לְאָחִיךָ לָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה עֲשֵׂה לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין וַעֲשֵׂה

שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְלִמְּדוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָא

לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה

בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר

מִכָּאן שֶׁלֹּא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבָּצִיר בִּזְמָן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֵלָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֲבָל אִם בָּא לַעֲדוֹר וּלְקַשְׁקֵשׁ אֵינוֹ אוֹכֵל

כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה

וְלֹא אֲכִילָה גַּסָּה

אַף זוֹ בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר