בת כוהן שנישאת לישראל, לא תאכל בתרומה; מת, ולה ממנו בן--לא תאכל בתרומה. נישאת ללוי, תאכל במעשר; מת, ולה ממנו בן--תאכל במעשר. נישאת לכוהן, תאכל בתרומה; מת, ולה ממנו בן--תאכל בתרומה. מת בנה מכוהן, לא תאכל בתרומה; מת בנה מלוי, לא תאכל במעשר. מת בנה מישראל, חוזרת אל בית אביה; ועל זו נאמר "ושבה אל בית אביה כנעוריה, מלחם אביה תאכל" (ויקרא כב,יג).
Une fille de Cohen mariée à un Israélite n’a pas le droit de manger de la Terouma ; s’il meurt mais qu’il lui laisse un enfant, elle n’y a toujours pas droit. Si elle épouse ensuite un Lévi, elle mangera de la dîme ; s’il meurt mais qu’il lui laisse un enfant, elle peut continuer à en manger. Si enfin elle épouse un Cohen, elle peut manger de la Terouma ; s’il meurt mais qu’il lui laisse un enfant, elle peut continuer à en manger. Si l’enfant né de l’union avec le Cohen meurt, elle n’a plus le droit à de la Terouma. Si l’enfant né de l’union avec le Lévi meurt, elle n’a plus droit à de la dîme. Si l’enfant né de l’union avec l’Israélite meurt, elle retourne à la maison paternelle ; c’est à ce propos qu’il est dit (Vayikra 22,13) : « Elle retournera à la maison paternelle ; comme en sa jeunesse elle mangera du pain de son père ».
1 jour 
