מצות לולב כיצד: כל העם מוליכין את לולביהן להר הבית, והחזנין מקבלין מידם וסודרין אותן על גג האיצטווה, והזקנים מניחין את שלהם בלשכה; ומלמדין אותן לומר, כל מי שהגיע לולבי בידו, הרי הוא לו במתנה. ולמוחרת היו משכימין ובאים, והחזנין מזרקין לפניהם; והן מחטפין ומכים איש את חברו. וכשראו בית דין שהם באין לידי סכנה, התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל מביתו.
Comment pratique-t-on la Mitsva du Loulav ? Lorsque le premier jour de la Fête tombait Shabbat, on apportait, la veille, les Loulav au mont du Temple, les gardiens les réceptionnaient et les rangeaient sur une étagère. Les plus âgés déposaient leurs Loulav dans une salle [réservée à cet effet]. On apprenait au peuple à dire : « Si quelqu’un reçoit mon Loulav, qu’il le considère comme un don de ma part ». Le lendemain, on ne levait tôt et on allait au mont du Temple : les gardiens lançaient les Loulav verse les fidèles qui se précipitaient et se battaient. Lorsque les Sages du Beth Din virent dans quel danger le peuple se mettait, ils instituèrent que chacun ferait la Mitsva du Loulav chez soi.
