אין לך אדם שאין בו איזה חסר במדות ובדעות וכל אדם כוזב, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן ואין עץ בלא עשן, כך אין אדם בלי שיטעה, ואין שלם בעולם רק הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט (דברים לב ד). ולכן אין להאשים לאדם שנמצא בו איזה דבר שאינו טוב שגם הוא כמוהו נמצאים בו חסרונות, אלא שכל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב ה), ואין אדם רואה חובה לעצמו, ואפשר שהחסר שלו עודף על של חברו לפי מה שהוא אדם. וחיובא רמיא על כל אדם להתבונן להבין ולהשכיל מה הוא חסר, ואם אינו מבין בדעתו יהיה שומע לעצה וילך אצל חכמים ויחכם, או יבקש מכל אדם אי איכא מאן דיזדע בה מלתא דלימא לה, ואל יקצף אם אומרים לו איזה חסרון שיש בו כמנהג איזה בורים, ואל יבקש להחזיק את שלו במשאות שוא ומדוחים, כי זו דרך הרעים, אלא יהא אדם ירא שמים ומודה על האמת אפלו אם אינו נכנס למחו ודרכו ישר בעיניו יקבל האמת ממי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין ויבטל דעתו מפני דעתם, וישנה דרכיו והליכותיו ומעשיו מיום ליום עד אשר יקנה שלמות כאשר יוכל שהרי אמרו (תדא''ר כ''ה) חיב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב:
ובכן צריך להחזיק טובה ורב חנא ורב חסדא למי שהודיעו חסרונו, ועל זה נאמר (משלי יט ח) הוכח לחכם ויאהבך. כי אין לך טובה גדולה הימנה, שכמו שאמרו (במדבר רבה כא ד) שהמחטיא את חברו עושה לו רעה יותר מן ההורגו, לעמת זה המזכה את חברו עושה לו טובה יותר מאם החיהו אחר מותו. ואפלו אם לפי האמת אין בו חסרון וחברו טועה בדמיונו, על כל פנים ראוי להחזיק לו טובה על אשר חשב לעשות לו טובה, רק שלא יגיד לו בפני אחרים אם יש לחוש שילבין פניו ויבאיש את ריחו שאז שקילא טיבותה ושדיא אחיזרי (שבת סג ב). ולפי האמת אין חסרון בעולם כחסרון הדעת ואין עני כעני הדעת כאמרם (ויק''ר א ו) אם דעת חסרת מה קנית. וזו רעת האדם בארץ מה שאמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כא ב) דרך איש ישר בעיניו. והוא אמר (שם כו יב) ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. הנה כי כן האיש החפץ חיים, אל בינתו אל ישען ויבטל דעתו ורצונו מפני דעת ורצון אחרים המלמדים אותו להועיל, ולא יתרצה בחסרונותיו באמר דיני שאיני כאחרים שהם חסרים הרבה ממני שזה שטות גדול, הראית מימיך איש שיתנו לפניו אלף זהובים שיזכה בהם ויאמר איני רוצה אלא עשרה, דיני שאיני כאחרים שאין להם רק חמשה, או שיאמר איש אני רוצה ברצון נפשי שיכוני עשר מכות, שדיני שאיני כאחרים שלוקים מאה או אלף, בודאי אם המצא ימצא איש כזה בשם שוטה ומשגע יקרא, כן הדבר הזה:
והנה אמת נכון הדבר להסתכל למטה ממנו לעניני וקניני העולם הזה שלכל מין רעה וחסרון יש למטה הימנו, ותהי זאת נחמתו וישמח במנתו מנת חלקו. ומה גם שכל הרעות והחסרות נפתחו בגדולי עולם. אדם הראשון נהרג בנו על ידי אחיו. אברהם אבינו ויצחק אבינו יצאו מהם ישמעאל ועשו. יעקב אבינו מצאוהו רעות רבות נרדף מעשו ולבן וטמאו את בתו ומתה אשתו ונאבד בנו ממנו עשרים ושתים שנה. משה רבנו ברח מלפני פרעה וישב בבית האסורים בבית יתרו עשר שנים (כמו שנאמר בספר הישר). וכן יוסף הצדיק ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו שתים עשרה שנים. אהרן הכהן מתו שני בניו בחורים גדולי עולם ביום אחד. שאול המלך נהרג הוא ושלשה בניו ביום אחד. דוד המלך מצאוהו רעות רבות שהיה נרדף משאול וברח מאבשלום בנו ונהרג אבשלום ואמנון בנו. שלמה המלך היה נע ונד בארץ נודד ללחם (גיטין סח, ב). וכהנה רבות רעות לצדיקים זרועות ומוסדי דור ודור, ובפרט את קבעת כוס העניות ודלי דלות רבים שתו, כגון הלל (יומא לה ב) ורבי אלעזר בן פדת (תענית כה, א) ורבי יהודה בר אלעאי (סנהדרין כ, א) ורבים כמוהם שלמים, וכן רבים נמצאים בכל דור ודור שסובלים עניות ויסורים קשים מינים ממינים שונים, זאת תהיה נחמתו על האיש אשר ה' חפץ דכאו באיזה יסורין וחסרונות ישב בדד וידם ויקבל דין שמים בשמחה בהאמין אמונה שלמה, כי כל דעבד רחמנא לטב עבד (ברכות ס ב) להנאתו ולטובתו כאשר יאות לאב רחמן בעל הרחמים. ויאמר, הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט (דברים לב ד), כי לא טוב אנכי מהאנשים האלה שלמים, וכבר לא יש טובה שלמה בעולם הזה, ואין לך אדם שלא יהא לו איזו רעה ואיזה חסרון ומבעי לה לקבולה בשמחה ולתן תודות לה' ולברך על הרעה ועל הטובה ולומר, ברכי נפשי את ה' וכו' כי לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו (תהלים קג):
ואם השפיע ה' לו טובה, יהא מפחד תמיד שלא יאכל עולמו בחייו ולעולם יאמר, קטנתי מכל החסדים, וכדי שלא ינכה מזכיותיו וגם כדי שיתקימו נכסיו יעשה כמו שאמרו רבותינו ז''ל (כתובות סו ב) מלח ממון חסר. וירבה עשות חסד בטובתו אשר חננו ה' בגופו ובממונו ובבתים שיש לו ובחכמתו וכדומה, ובזה הן צדיק בארץ ישלם, ושכרו יהיה משלם:
