Hilkhot Téchouva
Chapitre 7 - Halakha 6
ו גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָאָדָם לַשְּׁכִינָה--שֶׁנֶּאֱמָר "שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, ה' אֱלֹהֶיךָ" (הושע יד,ב), וְנֶאֱמָר "שֻׁבוּ עָדַי, נְאֻם-ה'" (ראה יואל ב,יב; וראה עמוס ד,ו; עמוס ד,ח; עמוס ד,ט; עמוס ד,י; עמוס ד,יא), וְנֶאֱמָר "אִם-תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם-ה' אֵלַי, תָּשׁוּב" (ירמיהו ד,א): כְּלוֹמַר אִם תַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, בִּי תִּדְבַּק.
ז הַתְּשׁוּבָה מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים: אֶמֶשׁ הָיָה זֶה שָׂנוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם, מְשֻׁקָּץ וּמְרֹחָק וְתוֹעֵבָה; וְהַיּוֹם הוּא אָהוּב וְנֶחְמָד, קָרוֹב וְיָדִיד. וְכֵן אַתָּה מוֹצֶא שֶׁבַּלָּשׁוֹן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵק אֶת הַחַטָּאִים--בָּהּ מְקָרֵב אֶת הַשָּׁבִים, בֵּין יָחִיד בֵּין רַבִּים: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-יֵאָמֵר לָהֶם, לֹא-עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם, בְּנֵי אֵל-חָי" (הושע ב,א), וְנֶאֱמָר בִּיכָנְיָה בְּרִשְׁעָתוֹ "כִּתְבוּ אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי . . ." (ירמיהו כב,ל), "אִם-יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן-יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, חוֹתָם עַל-יַד יְמִינִי" (ירמיהו כב,כד). וְכֵיוָן שֶׁשָּׁב בְּגָלוּתוֹ נֶאֱמָר בִּזְרֻבָּבֶל בְּנוֹ "בַּיּוֹם הַהוּא . . . אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי, נְאֻם-ה', וְשַׂמְתִּיךָ, כַּחוֹתָם" (חגיי ב,כג).