Hilkhot Dé'ote
Chapitre 2 - Halakha 3
[ג] וְיֵשׁ דֵּעוֹת שֶׁאָסוּר לוֹ לָאָדָם לִנְהֹג בָּהֶן בְּבֵינוֹנִית, אֵלָא יִתְרַחַק עַד הַקָּצֶה הָאַחֵר--וְהוּא גֹּבַהּ הַלֵּב, שְׁאֵין הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עָנָו בִּלְבָד, אֵלָא שֶׁיִּהְיֶה שְׁפַל רוּחַ, וְתִהְיֶה רוּחוֹ נְמוּכָה לִמְאוֹד. וּלְפִיכָּךְ נֶאֱמָר בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ "עָנָו מְאֹד" (במדבר יב,ג), וְלֹא נֶאֱמָר עָנָו בִּלְבָד. וּלְפִיכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים, מְאוֹד מְאוֹד הֱוִי שְׁפַל רוּחַ. וְעוֹד אָמְרוּ שֶׁכָּל הַמַּגְבִּיהַּ לִבּוֹ--כָּפַר בָּעִיקָר, שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָם, לְבָבֶךָ; וְשָׁכַחְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח,יד). וְעוֹד אָמְרוּ בְּשַׁמְתָּא דְּאִית בֵּיהּ גַּסּוּת הָרוּחַ, וְאַפִלּוּ מִקְצָתָהּ.
ו וְכֵן הַכַּעַס, דֵּעָה רָעָה הִיא עַד לִמְאוֹד; וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּתְרַחַק מִמֶּנָּה עַד הַקָּצֶה הָאַחֵר, וִילַמַּד עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכְעֹס, וְאַפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁרָאוּי לִכְעֹס עָלָיו. וְאִם רָצָה לְהַטִּיל אֵימָה עַל בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ, אוֹ עַל הַצִּבּוּר אִם הָיָה פַּרְנָס, וְרָצָה לִכְעֹס עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ לַמּוּטָב--יַרְאֶה עַצְמוֹ בִּפְנֵיהֶם שְׁהוּא כּוֹעֵס כְּדֵי לְיַסְּרָם, וְתִהְיֶה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כְּאָדָם שְׁהוּא מִדַּמֶּה אִישׁ בְּשָׁעַת כַּעְסוֹ, וְהוּא אֵינוּ כּוֹעֵס.
ז אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, כָּל הַכּוֹעֵס, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְאָמְרוּ שֶׁכָּל הַכּוֹעֵס--אִם חָכָם הוּא, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְאִם נָבִיא הוּא, נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. בַּעֲלֵי כַּעַס, אֵין חַיֵּיהֶם חַיִּים; לְפִיכָּךְ צִוּוּ לְהִתְרַחַק מִן הַכַּעַס, עַד שֶׁיַּנְהִיג עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ אַפִלּוּ לִדְבָרִים הַמַּכְעִיסִים. וְזוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, וְדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים: הֶן עֲלוּבִין, וְאֵינָן עוֹלְבִין; שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם, וְאֵינָן מְשִׁיבִין; עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה, וּשְׂמֵחִין בַּיִּסּוּרִים. עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר, "וְאֹהֲבָיו, כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (שופטים ה,לא).