Hilkhot Dé'ote

א חוֹלֵי הַגּוּף, טוֹעֲמִים הַמַּר מָתוֹק וְהַמָּתוֹק מַר. וְיֵשׁ מִן הַחוֹלִים מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה וְתָאֵב לְמַאֲכָלוֹת שְׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, כְּגוֹן הֶעָפָר וְהַפֶּחָם, וְשׂוֹנֵא הַמַּאֲכָלוֹת הַטּוֹבִים, כְּגוֹן הַפַּת וְהַבָּשָׂר--הַכֹּל לְפִי רֹב הַחֹלִי. כָּךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁנַּפְשׁוֹתֵיהֶם חוֹלוֹת, מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת; וְשׂוֹנְאִים הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, וּמִתְעַצְּלִים לָלֶכֶת בָּהּ, וְהִיא כְּבֵדָה עֲלֵיהֶן לִמְאוֹד, לְפִי חָלְיָם. וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ אוֹמֵר בָּאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, "הוֹי הָאֹמְרִים לָרָע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע: שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתֹק וּמָתֹק לְמָר" (ישעיהו ה,כ). וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמָר "הַעֹזְבִים, אָרְחוֹת יֹשֶׁר--לָלֶכֶת, בְּדַרְכֵי-חֹשֶׁךְ" (משלי ב,יג).

ב וּמַה הִיא תַּקָּנַת חוֹלֵי נְפָשׁוֹת--יֵלְכוּ אֵצֶל הַחֲכָמִים, שְׁהֶם רוֹפְאֵי הַנְּפָשׁוֹת, וִירַפְּאוּ חָלְיָם בְּדֵעוֹת, שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָם עַד שֶׁיַּחְזִירוּם לַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה. וְהַמַּכִּירִים בַּדֵּעוֹת הָרָעוֹת שֶׁלָּהֶם, וְאֵינָם הוֹלְכִים אֵצֶל הַחֲכָמִים לְרַפֵּא אוֹתָם--עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה, "וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ" (משלי א,ז).