והנה אחרי העמקת הדעת בכל הנ"ל, יוכל לבקש באמת מעומקא דליבא: "כרוב רחמיך מחה פשעי" וכו', כי אזי תיקבע בליבו באמת גודל הרחמנות על בחינת אלקות שבנפשו ושלמעלה כנ"ל. ובזה יעורר רחמים העליונים משלוש עשרה מידות הרחמים, הנמשכות מרצון העליון ב"ה הנרמז בקוצו של יו"ד, שלמעלה מעלה מבחינת ההשפעה הנשפעת מאותיות שם הוי"ה. ולכן שלוש עשרה מידות הרחמים מנקים כל הפגמים, וכמו שכתוב: "נושא עוון ופשע... ונקה", ושוב אין יניקה להחיצונים והסטרא אחרא מהשפעת ה"א תתאה כנ"ל (ובזה תשוב ה"א תתאה למקומה להתייחד ביו"ד ה"א וא"ו, ודי למבין). וכן ממש למטה בנפש האלקית שבאדם, שוב אין עוונותיכם מבדילים, וכמו שאמרו: "ונקה, מנקה הוא לשבים", לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים, הם החיצונים, כמו שכתוב בגמרא, "מלפפתו" וכו'.
ומאחר שרוח עברה ותטהרם, אזי תוכל נפשם לשוב עד הוי"ה ברוך הוא ממש, ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא, כמו שהיתה מיוחדת בו יתברך בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם (וכמו על דרך משל באדם הנופח ברוח פיו, בטרם שיוצא הרוח מפיו הוא מיוחד בנפשו). וזו היא תשובה שלימה. והנה בחינת יחוד זה ותשובה זו היא בחינת תשובה עילאה שלאחר תשובה תתאה, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש ברעיא מהינא פרשת נשא, דתשובה עילאה היא דיתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקודשא בריך הוא וכו' דאיהו בן י"ה בינה וכו' (ומעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים בזה היא כמו שכתוב בזוהר הקדוש פרשת חיי שרה, דאינון משכי עלייהו ברעותא דליבא יתיר ובחילא סגי לאתקרבא למלכא וכו').
