Torah écrite (pentateuque) » Deutéronome (Devarim)

היה לו לכתוב והשיב את שבותך רבותינו למדו מכאן כביכול שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם ועוד י"ל שגדול יום קבוץ גליות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו כענין שנאמר ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל ואף בגליות שאר האומות מצינו כן ושבתי את שבות בני עמו

לֹא מְכוּסָה הִיא מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יַפְלֵא אֲרִי יִתְכְּסֵי וְתֵרֶד פְּלָאִים וְתֵרֶד בְּמַטְמוֹנִיּוֹת מְכוּסָה וַתֵּבוֹשָׁה בְּטָמוּן

שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּשָּׁמַיִם הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ וּלְלָמְדָהּ

הַתּוֹרָה נִתְּנָה לָכֶם בִּכְתָב וּבְעַ"פ

זֶה תָּלוּי בָּזֶה אִם תַּעֲשֶׂה טוֹב הֲרֵי לְךָ חַיִּים וְאִם תַּעֲשֶׂה רָע הֲרֵי לְךָ הַמָּוֶת. וְהַכָּתוּב מְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ הֵיאָךְ

הֲרֵי הַטּוֹב וּבוֹ תָּלוּי

הֲרֵי הַחַיִּים

הֲרֵי הָרַע

הֲרֵי הַמָּוֶת

שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וְכַאֲשֶׁר תִּקְרֶה אֶתְכֶם הָרָעָה יִהְיוּ עֵדִים שֶׁאֲנִי הִתְרֵיתִי בָּכֶם בְּכָל זֹאת. דָּ"א הֲעֵדוֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' אָ"ל הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם שֶׁמָּא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם שֶׁמָּא לֹא עָלָה גַּלְגַּל חַמָּה מִן הַמִּזְרָח וְהֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ הִסְתַּכְּלוּ בָּאָרֶץ שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם שֶׁמָּא שִׁנְּתָה מִדָּתָהּ שֶׁמָּא זָרַעְתֶּם אוֹתָהּ וְלֹא צָמְחָה אוֹ שֶׁמָּא זָרַעְתֶּם חִטִּים וְהֶעֱלְתָה שְׂעוֹרִים וּמַה אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד אִם זוֹכִין אֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר וְאִם חוֹטְאִין אֵין מְקַבְּלִין פּוּרְעֲנוּת לֹא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם אַתֶּם שֶׁאִם זְכִיתֶם תְּקַבְּלוּ שָׂכָר וְאִם חָטָאתֶם תְּקַבְּלוּ פּוּרְעֲנוּת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך ועל זה נאמר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך חסלת פרשת נצבי