אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה במקדש, ולא מוסיפים על ארבעים ושמונה. בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעה--שלוש לפתיחת שערים, ותשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים. ולמוספין, מוסיפין עוד תשע. ולערב השבת, מוסיפין עוד שש--שלוש להבטיל את העם מן המלאכה, ושלוש להבדיל בין קודש לחול. ערב שבת שבתוך החג, היו שם ארבעים ושמונה תקיעות--שלוש לפתיחת שערים, ושלוש לשער העליון, ושלוש לשער התחתון, ושלוש למילוי המים, ושלוש על גבי המזבח, ותשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים, ותשע למוספין, ושלוש להבטיל את העם מן המלאכה, ושלוש להבדיל בין קודש לחול.
On ne fait jamais entendre moins de 21 sonneries par jour dans le Temple, et jamais plus de 48. Chaque jour, 21 sonneries : 3 à l’ouverture des portes ; 9 pour le sacrifice journalier du matin ; 9 pour le sacrifice journalier de l’après-midi. Les jours où l’on offrait un sacrifice supplémentaire (Moussaf), on sonnait 9 Téqi’ot de plus. La veille de Shabbat on en rajoutait 6 : 3 pour que les gens cessent leur travail, 3 pour séparer le sacré du profane. Une veille de Shabbat tombant au milieu de Souccot, on sonnait 48 Téqui’ot : 3 pour l’ouverture des portes ; 3 pour la porte supérieure ; 3 pour la porte inférieure ; 3 pour le remplissage de l’eau ; 3 au-dessus de l’autel ; 9 pour le sacrifice journalier du matin ; 9 pour le sacrifice journalier de l’après-midi ; 9 pour le sacrifice supplémentaire ; 3 pour que les gens cessent leur travail, 3 pour séparer le sacré du profane.
