טוב לגבר שירד למטה ולא יעלה למעלה. אי בענין מקום הישיבה, הרי אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כה ז) טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב. ולא שישב מטה מטה, אלא לאחר שיכיר את מקומו הראוי לו לפי דעתו, ישב מעט יותר למטה. וכן לענין הזווג אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות סג, א) נחת דרגא נסב אתתא. רק אם הוא איש עני, ונותנים לו מאד מהר ומתן באפן שיהא לו ישוב והרוחה לעבד את ה' ולעמד על המשמר על התורה ועל העבודה, אז אם ירצה לקח אשה ממקום גדולים, לא הפסיד:
ולעולם יבחר לו לישב עם גדולים וטובים ממנו, שיוכל ללמד מהם אפלו שהוא יהיה למטה, ולא יבחר לישב במקום שאין אנשים, אף על פי שאז הוא יעלה למעלה. וכמאמר רבותינו זברונם לברכה (אכות ד, טו) הוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים. ואמרו סימן לדבר הזנב של האריה סוף סוף איהו גופה אריה, והראש של השועל הוא שועל. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות סג, א) סק דרגא וסב שושבינא. ואמרו (אבות א ד) הוי מתאבק בעפר רגליהם של חכמים והוי שותה בצמא את דבריהם. ואדם יראה לעינים (שמואל א טז ז) על הרב שבכל פעם שילך אל חכמים גדולים ממנו, יחכם וילמד את אשר לא ידע, וזה כל האדם. וגם הרוצה שיתעלה ירד, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (ערובין נד, א) וממדבר מתנה אם משים אדם עצמו כמדבר, תורה נתנה לו במתנה, ונחלו אל, ועולה לגדלה וראוי לאדם שישפיל עצמו כאזוב לכבוד קונו, כגון ללמד מכל אדם ולכבד את העניים לשמח לב אמללים ולהחיות לב נדכאים, ולהיות מבקש שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, ומקדים שלום לכל אדם. ולא יאמר: גברא רבא אנא, ואינו לפי כבודי להשפיל עצמי אצל פלוני, כי זהו כבודו שיכבד את קונו במה שחננו, ובזה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. עושה אלה הרי זה מתעלה, עלה יעלה:
