הפורש מן העברה כפורש מן המות, ולא זו מן העברה, אלא אפלו מכל דהוא נדנוד עברה. שהרי כתב האר''י ז''ל על הקאוו''י של עכו''ם, וזה לשונו, הפורש ממנו בחל, כפורש מן המות, והפורש ממנו בשבת יזכה לעולם שכלו שבת. ומר מאד, מר ממות היות האדם אשר להבל דמה, גורם פגם וצער וכעס לפני מלך רם ונשא, אים ונורא, שוכן רומה. את זה יתן החי אל לבו אל יליז מעיניו ויהא פרו''ש מרבה, ובזה נר''ו יאיר ולא יכבה:
