Torah écrite (pentateuque) » Deutéronome (Devarim)

Chapitre 32 (Haazinou)

Afficher le commentaire de Rachi Afficher en Français Télécharger le PDF

32,1

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה {ס} וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. {ר}

32,2

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי {ס} תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי {ר}כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא {ס} וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב. {ר}

32,3

כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא: {ס} הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. {ר}

32,4

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ {ס} כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: {ר}אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל {ס} צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. {ר}

32,5

שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם: {ס} דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל. {ר}

32,6

הַ לְיְהוָה תִּגְמְלוּ זֹאת {ס} עַם נָבָל וְלֹא חָכָם: {ר}הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ {ס} הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. {ר}

32,7

זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר {ס} שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. {ר}

32,8

בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם {ס} בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם {ר}יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים {ס} לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {ר}

32,9

כִּי חֵלֶק יְהוָה עַמּוֹ: {ס} יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. {ר}

32,10

יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר {ס} וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן {ר}יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ {ס} יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. {ר}

32,11

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף {ס} יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. {ר}

32,12

יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ {ס} וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. {ר}

32,13

יַרְכִּבֵהוּ עַל במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ {ס} וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי {ר}וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע {ס} וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. {ר}

32,14

חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן {ס} עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים {ר}בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים {ס} עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה {ר}וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. {ס}

32,15

וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט {ר}שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ {ס} וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ {ר}וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. {ס}

32,16

יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים {ר}בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ. {ס}

32,17

יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ {ר}אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם {ס} חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ {ר}לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. {ס}

32,18

צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי {ר}וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. {ס}

32,19

וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ {ר}מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. {ס}

32,20

וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם {ר}אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם: {ס} כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה {ר}בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם. {ס}

32,21

הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל {ר}כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם {ס} וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם {ר}בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. {ס}

32,22

כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי {ר}וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית {ס} וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ {ר}וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. {ס}

32,23

אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת {ר}חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם. {ס}

32,24

מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף {ר}וְקֶטֶב מְרִירִי {ס} וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם {ר}עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר. {ס}

32,25

מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר {ר} גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה. {ס}

32,26

אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם {ר}אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם. {ס}

32,27

לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר {ר}פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ: {ס} פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה {ר}וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל זֹאת. {ס}

32,28

כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה {ר}וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. {ס}

32,29

לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת {ר}יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם. {ס}

32,30

אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף {ר}וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה: {ס} אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם {ר}וַיהוָה הִסְגִּירָם. {ס}

32,31

כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם {ר}וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. {ס}

32,32

כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם {ר}וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה: {ס} עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ {ר}אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ. {ס}

32,33

חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם {ר}וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר. {ס}

32,34

הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי {ר}חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי. {ס}

32,35

לִי נָקָם וְשִׁלֵּם {ר}לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם: {ס} כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם {ר}וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. {ס}

32,36

כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ {ר}וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם: {ס} כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד {ר}וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. {ס}

32,37

וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ {ר}צוּר חָסָיוּ בוֹ. {ס}

32,38

אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ {ר}יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם {ס} יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם {ר}יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה. {ס}

32,39

רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא {ר}וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי: {ס} אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה {ר}מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא {ס} וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. {ר}

32,40

כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי {ס} וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. {ר}

32,41

אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי {ס} וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי {ר}אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי {ס} וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. {ר}

32,42

אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם {ס} וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר {ר}מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה {ס} מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. {ר}

32,43

הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ {ס} כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם {ר}וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו {ס} וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. {ר}{ש}

כי מגפן סדום גפנם

של אומות ומשדמת עמורה וגו' ולא ישימו לבם לתלות הגדולה בי. ענבמו ענבי רוש הוא שאמר לולי כעס אויב אגור על ישראל להרעילם ולהמרירם לפיכך אשכלות מרורות למו להלעיט אותם על מה שעשו לבני. חמת תנינם יינם מוכן להשקותם על מה שעושין להם. כמוס עמדי אותו הכוס שנאמר (תהילים עה ט) כי כוס ביד ה' וגו'. לעת תמוט רגלם כענין שנאמר (ישעיה כו ו) תרמסנה רגל. כי ידין ה' עמו בלשון זה משמש כי ידין בלשון דהא ואין ידין לשון יסורין אלא כמו כי יריב את ריבם מיד עושקיהם כי יראה כי אזלת יד וגו'. ואמר אי אלוהימו האויב יאמר אי אלוהימו של ישראל כמו שאמר טיטוס הרשע כשגדר את הפרכת כענין שנאמר (מיכה ז י) ותרא אויבתי ותכסה בושה האומרה אלי איו ה' אלוהיך. ראו עתה כי אני וגו' אז יגלה הקב"ה ישועתו ויאמר ראו עתה כי אני אני הוא מאתי באת עליהם הרעה ומאתי תבא עליהם הטובה. ואין מידי מציל מי שיציל אתכם מן הרעה אשר אביא עליכם. כי אשא אל שמים ידי כמו כי נשאתי תמיד אני משרה מקום שכינתי בשמים. כתרגומו אפילו חלש למעלה וגבור למטה אימת העליון על התחתון וכל שכן שגיבור למעלה וחלש מלמטה: ידי מקום שכינתי כמו (במדבר ב יז) איש על ידו והיה בידי להיפרע מכם אבל אמרתי שחי אנכי לעולם איני ממהר לפרוע לפי שיש לי שהות בדבר כי אני חי לעולם ובדורות אחרונים אני נפרע מהם והיכולת בידי להיפרע מן המתים ומן החיים. מלך בשר ודם שהוא הולך למות ממהר נקמתו להיפרע בחייו כי שמא ימות הוא או אויבו ונמצא שלא ראה נקמתו ממנו אבל אני חי לעולם ואם ימותו הם ואיני נפרע בחייהם אפרע במותם. אם שנותי ברק חרבי הרבה אם יש שאינם תלויין כשאשנן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי וכו' כמו שפירשתי למעלה

32,44

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם: הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן.

32,45

וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל.

32,46

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם: אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

32,47

כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. {פ}

32,48

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר.

וַיְדַבֵּר ה אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.

בִּג' מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. נֶאֱמַר בְּנֹחַ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְגוֹ' בְּמַרְאִית אוֹרוֹ שֶׁל יוֹם לְפִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי דּוֹרוֹ אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס בַּתֵּבָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין כַּשִּׁילִין וְקַרְדוּמוֹת וּמְבַקְּעִין אֶת הַתֵּבָה אָמַר הַקָּבָּ"ה הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לִמְחוֹת יָבֹא וְיִמְחֶה בְּמִצְרַיִם נֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' לְפִי שֶׁהָיוּ מִצְרִיִּים אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בָּהֶם אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָן לָצֵאת וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין סְיָפוֹת וְכָל זַיִין וְהוֹרְגִין לָהֶם אָמַר לָהֶם הַקָּבָּ"ה הֲרֵינִי מוֹצִיאָן בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לִמְחוֹת יָבֹא וְיִמְחֶה אַף כָּאן בְּמִיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָם וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָיו וְהֶעֱלָה לָנוּ אֶת הַבְּאֵר וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ אָמַר הַקָּבָּ"ה הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכוּ'

32,49

עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.

32,50

וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ: כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.

32,51

עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

32,52

כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}