היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים, ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות. ואומרין לה, בתי, הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה, הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים הרעים עושים; אל תעשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה, שיימחה על המים. ואומרין לפניה דברים שאינה כדאי לשומען, היא וכל משפחת בית אביה.
Ils la faisaient monter au grand tribunal de Jérusalem et [les Juges] lui adressaient des paroles d’intimidation comme il en adressent à des témoins d’[une affaire] capitale. On lui dit : Ma fille ! Le vin fait beaucoup, le rire fait beaucoup, les mauvais voisins font beaucoup. Agis pour Son grand Nom qui a été écrit dans la sainteté afin qu’il ne soit pas effacé dans l’eau. Et on dit devant elle des paroles que ni elle ni toute la famille de sa maison paternelle ne méritent d’entendre.
