כתיב (משלי כד ו) כי בתחבלות תעשה לך מלחמה. וכמה ערמות ותחבולות אדם עושה לכבוד עצמו וכדי להרויח ממון, על אחת כמה וכמה צריך לשית עצות בנפשו ותחבולות כדי להלחם מלחמת חובה נגד הצר הצורר, כי הוא מלך זקן, כאיש מלחמות יעיר קנאה, יריע אף יצריח את האדם:
והנה לכל דבר טוב שירצה האדם לעשות, השטן עומד על ימינו לשטנו ולמנע טוב מבעליה, שהרי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ה, א) ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע, אם נצחו מוטב, ואם לאו, יעסק בתורה. וכן אמרו (קדושין ל ב) אם פגע בך מנול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נמוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ. הנה כי כן, יצר סמוך מסיתו הסת כפול שלא יעסק בתורה ושלא ילך לבית המדרש. וכן כתיב (ישעיה נה ג) שמעו ותחי נפשכם. שעל ידי השקידה לשמע דברי תורה תחי נפשו, ויצר סמוך מסיתו שיהא מסיר אזנו משמע תורה. וכן אמרו (ברכות ה, ב) שיזכר לו יום המיתה, ויצר סמוך מסיתו שאפלו אם הוא בן שבעים שנה או בן שמונים שנה, שיחשב שעדין יחיה עוד שמונים שנה, ויהא מקשה לבו כדי שיפל ברעה, וכל כיוצא בזה, ומה יעשה הבן ולא יחטא, מאחר כי יצר לב האדם רע מנעוריו, והוא אש, ואנחנו בשר ודם, איך נוכל לו, זאת העצה היעוצה, שיעשה תחבולה כאיש מלחמה, שמראה עצמו כאלו אינו רוצה להלחם, עד שאויבו יתיאש ממנו וישכן בטח בדד, ואז בפתע פתאם יקום עליו והכהו נפש. וכן היה עושה דוד המלך עליו השלום, שבכל היום היה אומר, למקום פלוני אני הולך, לבית דירה פלוני אני הולך, ועל ידי זה היה יצרו בודל ממנו, ופתאם היו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש (ילקוט תהלים רמז תתצ). ולכן מנהג הצדיקים שאומרים מעט ועושים הרבה, שכבר אמרו (סנהדרין כו ב) מחשבה מועלת לדברי תורה, וכל שכן הדבור, שאם יחשב האדם או יאמר, אשנה כך וכך, או אעשה טוב כך וכך, יצר סמוך עומד עליו בכל כחו, או מגלגל עליו כמה עכובים וכמה מניעות למנעו, לכן אם רחש לבו דבר טוב, תכף ומיד יצרף המחשבה טובה למעשה, אם לא יוכל תכף לעשותו, יקפץ וישבע לעשותו, על דרך דכתיב (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך, הכל לפי מה שהוא אדם, יזרז את עצמו כאשר יוכל:
ועוד יש גדר גדול ותחבולה גדולה, והוא מאמר רבותינו זכרונם לברכה שאמרו (פסחים נ, ב) לעולם יעסק אדם בתורה ובמצות אפלו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. שכשרואה היצר הרע, אחד שעוסק שלא לשמה כדי לקבל שכר טוב בעמלו, הוא מניחו ואומר, זה משלנו, שאין זה עובד את השם אלא עובד את עצמו, דאדעתא דנפשה עבד. וסגלת התורה שהיא תבלין ליצר הרע, ומצות ה' ברה מאירת עינים, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, הנה כי כן, טוב לגבר שיהא מחשב שכר מצוה, כאלו איש עומד כנגדו ונותן לו זוזים בידו על כל דבר טוב ועל כל תבה מדברי תורה, כך וכך זוזים, וכזאת וכזאת בתחבולות יעשה מלחמה עם היצר הרע, אולי יוכל לגרשו מעליו, והבא לטהר, ה' יעזר לו והיה אדירו:
