סגלת לבישת בגדי שש למת, כתבו המקבלים שמצילתו מכל רוחין רעים ומכל קטרוגין, ובשרו ישכן לבטח. הנה כי כן ראוי לאדם לחוס על עצמו ועל מתו, ויצוה על עצמו שיעשו לו התכריכין מבגדי שש בלי תערבת מין אחר כלל. ובמקום שנוהגים לתן צמר גפן יתנו אניצי פשתן, וגם הטלית יהיה של פשתן עם חוטי פשתן:
וטוב לגבר שיכין התכריכין לעצמו בעודנו באבו, ויעשה אותם כרצונו ויהיו מוכנים לו, כי לא ידע האדם את עתו ואת מקומו, שאפשר יארע מיתתו בערב שבת אחר חצות או בערב יום טוב, או באיזה יום סמוך לחשכה, ומתוך שאין התכריכין מוכנים יצטרכו להלינו, שהוא פגם וצער גדול לנשמה, אבל בהיות התכריכין מוכנים יוכלו למהר קבורתו. או שמא יארע מיתתו בדרך, ושם תהא קבורתו בלי תכריכין, לכן טוב שיהיו מוכנים לו, ואל כל המקום אשר ילך, יוליכם עמו, ומתוך כך יזכר לו יום המיתה תמיד וילך בדרך טובים:
