(ברכות טז:): "חיים ארוכים", הוא הכלל, ואח"כ פירש תנאי החיים הראויים.
"חיים של שלום", שלום פנימי בכוחותיו הגופניים והנפשיים, שלא יתנגד אצלו שום כח פנימי אל תכלית השלימות שראוי לבחור בה, לא מצד המדות ולא מצד הרהורי הלב ודרכי השכל, ולא מצד מזג הגוף.
"חיים של טובה", היינו שמצד המקרים החיצונים שמשפיעים עלינו, ישפיעו פעולתם לטובה זמנית ונצחית.
"חיים של ברכה", היינו שנביא ברכה לעולם בפעולותינו, שנאמץ נכשלים, ונחבש לשבורי לב, ונזכה רבים לשוב מעון, ממדות רעות ודעות רעות ומעשים רעים.
"חיים של פרנסה", שיהיו מזומנים לנו במה לפרנס את כל מחסורינו, הגשמיים והנפשיים.
"חיים של חילוץ עצמות", שנהי' מוכנים לפעול ולעבוד עבודת ד', ולא תהי' לנו למשא. ע"כ אמר רבי אלעזר זו מעולה שבברכות, כי תכלית כל הטובות הוא עבודת ד' עצמה, כדחז"ל "במצותיו חפץ מאד", במצותיו ולא בשכר מצותיו.
(ברכות טז:): "חיים שיש בהם יראת חטא".
שתהי' יראת החטא מעורבת עם החיים. ישנם אנשים שיש בהם יראת חטא אבל אינה חזקה אצלם ע"כ בהיותם מתרחקים מהמון החיים והמונם יהיו יראי חטא. וכיון שיבאו בחברת החיים, להתעסק במסחרים גדולים ובמדעים שונים, תסור מהם יראת חטא, מפני שאין יראת חטאם מגובלת יחד עם חייהם. ע"כ בקש על חלק טוב זה, חיים שיש בהם, בתוך החיים עצמם, יראת חטא. וכעני' "אתהלך לפני ד' בארצות החיים - זה מקום שווקים".
(ברכות טז:): "חיים שאין בהם בושה וכלימה".
אם כי האדם יש לו חסרונות טבעיים מצד גופו שראוי להתבושש בהם, אבל הפעולות יהיו כולם מצד השלימות ולא מצד חומריותו. ע"כ בתוך החיים שהם פעולותיו הבחיריות לא יהיו בהם בושה וכלימה, כי יהיו נעלות לצד היתרון שראוי להתפאר בהם.
(ברכות טז:): "חיים של עושר וכבוד".
יש עושר שנוטל את הכבוד האמיתי מבעליו, כיון שמסיר לבו משלימות האמיתי כי ירום לבבו. ע"כ יבקש שיהי' הכבוד שהוא שלימות הנפש דבק עם העושר.
Il ne reste que 18 jours ! 
