(ברכות ז ב): "קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג כו'".
יש כאן הערה פרטית וכללית. הפרטית היא שכל אדם אף שיש לו מתנגדים חיצוניים אויבי נפשו ומבקשי רעתו, והכוחות הטבעיים הכלליים, מזגי האוירים ושינויי הזמנים,בכל זאת אינם רבים כ"כ לענין שיכולים לפגוע באדם ויקשה השמירה מהם כמו המתנגד הפנימי, היינו יצרו של אדם ותאותיו הרעות שהמה משחיתים את גופו ונפשו תמיד, ומהם צריך שמירה יתירה מפני קורבתם אל האדם. כד' חוה"ל "וכל אדם אויביו בין צלעיו". והכללית, בכלל ישראל, שיותר ממה שהרעו לנו אויבינו החיצונים, הרעו לנו אותן תרבויות רעות, הערב רב, והבאים מכחם בכל דור ודור. והם עם מיעוטם נגד המון לאומים, הם רבים באיכות מפני יכולתם לפגוע ביותר, להטיל שנאה בין ישראל לאביהם שבשמים, ע"י שחיתות של דעות רעות ומדות רעות. ע"כ הבטיחנו ית' "ואצרוף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך, ואח"כ יקרא לך עיר הצדק"
