בהשגות המופשטות, ביחוד באלהות, ישנם שני דרכי עיון, האחת, האמיתית מצד עצמה, כמו בכל מחקר חושי. והשנית, האמת כפי ערכה אל שכל המשיג. והנה באמת התורה כולה נערכת כפי ערך שכל המשיג כפי המקבל, כי כל הטוב המוסרי נובע רק מהשגת זאת האמת, והאמת המופשטת שלא לפי ערך השגת השכל אין זה בגדר השגה, ועל זה נאמר "כי לא יראני האדם וחי" . ע"כ כיון בזה התפילין למשל, בהם נאמרים דברי בינה, דברי אלקים חיים, אבל אין להם יחש אל האדם, מי מקשרם אל האדם שיפעלו עליו - הקשר של תפילין. כך ההשגה המופשטת נקראת בשם תפילין, טוטפת. וההשגה המגעת לשכל [] קשר של תפילין. ויותר יש להעמיק כי ההשגות המופשטות ודאי יש ערך ידוע לאמתתן מצד עצמן עם אמתתן ביחש המקבל, ומעלת השגת משה רבינו ע"ה, הי' שהודיעהו השי"ת גם אות היחש והקישור שיש באלו ההשגות ואיך הם נערכים זה אל זה, אבל עצם ההשגה המופשטת לא נתנה להשגה, וזהו "ופני לא יראו".
