הפיס השני: מי זורק, מי שוחט, מי מדשן את המזבח הפנימי, מי מדשן את המנורה; מי מעלה אברים לכבש הראש והרגל, ושתי הידיים, והעוקץ והרגל, והחזה והגרה, ושתי הדפנות, והקרביים, והסולת, והחביתים, והיין. שלושה עשר זכים בו. אמר בן עזאי לפני רבי עקיבה משם רבי יהושוע, כדרך הילוכו, היה קרב.
Le deuxième tirage au sort [désignait] : à la suite : Celui qui devait immoler ; Celui qui devait asperger [le sang] ; Celui qui devait retirer les cendres de l’autel intérieur ; Celui qui devait nettoyer la Ménora ; Celui qui devait transporter les membres sur la rampe. La tête et la patte [de droite] ; Les deux pattes de devant ; La queue et la patte [gauche] ; La poitrine et le cou ; Les deux flancs ; Les entrailles ; La farine ; L’oblation préparée dans la poêle ; Le vin.
Treize Cohanim en étaient les bénéficiaires. Ben ‘Azaï rapporta devant Rabbi ‘Akiva au nom de Rabbi Yehochoua’ : « L’offrande [des membres] s’effectuait en suivant l’ordre de l’animal en marche ».