Le Kouzari
Chapitre 1 - L'exil comme preuve inconditionnelle de l'amour divin
קיד אָמַר הַכּוּזָרִי: כֶּן-הוּא אִלּוּ הָיְתָה כְנִיעַתְכֶם בְּרָצון. אֲבָל הִיא בְהֶכְרֵחַ, וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם תַּהַרְגוּ.
קטו אָמַר הֶחָבֵר: מָצָאתָ מְקום חֶרְפָּתִי מֶלֶךְ כּוּזָר. כֶּן-הוּא, אִלּוּ הָיָה רֻבֵּנוּ מְקַבֵּל הַדַּלּוּת כְּנִיעָה לֵאלהִים וּבַעֲבוּר תּורָתו, לא הָיָה מַנִּיחֵנוּ הָעִנְיָן הָאֱלהִי כָּל הַזְּמָן הָאָרךְ הַזֶּה. אֲבָל הַמְעַט מִמֶּנּוּ עַל הַדַּעַת הַזּאת, וְיֵשׁ שָׂכָר לָרב - מִפְּנֵי שֶׁהוּא נושֵׂא על הַגָּלוּת בֵּין הֶכְרֵחַ וְרָצון, כִּי אִלּוּ הָיָה רוצֶה הָיָה חָבֵר לַנּוגֵשׂ אותו - בְּמִלָּה שֶׁיּאמַר בְּלִי טרַח, וּכְמו זֶה אֵינֶנּוּ אָבֵד אֵצֶל הַשּׁופֵט הַצַּדִּיק, וְאִלּוּ הָיִינוּ סובְלִים הַגָּלוּת הַזֶּה וְהַדַּלּוּת לְשֵׁם הָאֱלהִים כָּרָאוּי, הָיִינוּ לִפְאֵר הַדּור שֶׁאָנוּ מְצַפִּים עִם הַמָּשִׁיחַ וְהָיִינוּ מְקָרְבִים עֵת הַיְשׁוּעָה הָעֲתִידָה שֶׁאָנוּ מְיַחֲלִים אותָה.
גרים
וַאֲנַחְנוּ - אֵין אֲנַחְנוּ מַשְׁוִים עִם נַפְשׁותֵינוּ כָּל הַנִּכְנָס בְּתורָתֵנוּ בְמִלָּה בִּלְבַד, אֲבָל בְּמַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טרַח עַל הַנֶּפֶשׁ, מִטָּהֳרָה וְלִמּוּד וּמִילָה וּמַעֲשִׂים תּורִיִּים רַבִּים וְשֶׁיִּנְהַג בְּמִנְהָגֵינוּ, וּמִתְּנַאי הַמִּילָה וְסִבּותֶיהָ שֶׁיִּזְכּר תָּמִיד כִּי הִיא אות אֱלהִית, שָׂמָהּ הָאֱלהִים בְּאֵבֶר הַתַּאֲוָה הַגּובֶרֶת, לִגְבּר עָלֶיהָ וְלא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֶלָּא כָּרָאוּי, בְּהַנָּחַת הַזֶּרַע בַּמָּקום הָרָאוּי וּבָעֵת שֶׁרָאוּי וְכַאֲשֶׁר רָאוּי, - אוּלַי יִהְיֶה זֶרַע מַצְלִיח, יִצְלַח לְקִבּוּל הָעִנְיָן הָאֱלהִי. וּמִי שֶׁדָּבַק בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה יִהְיֶה לו וּלְזַרְעו חֵלֶק גָּדול מִן הַקִּרְבָה אֶל הָאֵל יִתְבָּרָךְ. וְעִם כָּל זֶה לא יִשְׁתַּוֶּה הַגֵּר הַנִּכְנָס בְּתורָתֵנוּ עִם הָאֶזְרָח, כִּי הָאֶזְרָחִים לְבַדָּם הֵם רְאוּיִים לַנְּבוּאָה, וְזוּלָתָם, - תַּכְלִית עִנְיָנָם שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהֶם וְשֶׁיִּהְיוּ חֲכָמִים וַחֲסִידִים אַךְ לא נְבִיאִים.
ייעודי העולם הבא
וְהַיִּעוּדִים הָהֵם אֲשֶׁר עָרְבוּ לְךָ, כְּבָר קָדְמוּ חֲכָמֵינוּ לְסַפֵּר גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנּם, וּמָדְדוּ אותָם לָארֶךְ וְלָרחַב, וְסִפְּרוּ הַנְּעִימות וְהַיִּסּוּרִין בְּיותֵר מִמַּה שֶׁסִּפְּרוּ שְׁאָר הָאֻמּות הַקְּרובות. וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ עַד עַתָּה עַל מַה שֶּׁבָּא בַּמִּקְרָא בְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, כִּי לא נִזְכַּר בָּהֶם, יִעוּדֵי הָעולָם הַבָּא הַרְבֵּה בְּבֵאוּר, כַּאֲשֶׁר נִזְכַּר הַרְבֵּה בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים.
אֱמֶת הוּא, כִּי בְדִבְרֵי הַנְּבוּאָה - שֶׁיָּשׁוּב הֶעָפָר שֶׁבְּגוּף הָאָדָם אֶל הָאָרֶץ וְתָשׁוּב הָרוּחַ אֶל הָאֱלהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ (קהלת יב,ז), וּבְדִבְרֵי הַנְּבוּאָה, - תְּחִיַּת הַמֵּתִים לֶעָתִיד וּשְׁלִיחַת נָבִיא שְּמו אֵלִיָּהו (מלאכי ג, כג)ּ, כְּבָר שֻׁלַּח בַּזְּמָן הָעובֵר וּלְקָחו הָאֱלהִים כַּאֲשֶׁר לָקַח זוּלָתו. וְאָמְרוּ, שֶׁהוּא לא טָעַם טַעַם מִיתָה. וְיֵשׁ בַּתּורָה תְפִלַּת מִי שֶׁהִתְנַבֵּא בְרוּחַ הָאֱלהִים, שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמו שֶׁיָּמוּת מות יְשָׁרִים וְתִהְיֶה אַחֲרִיתו כְּאַחֲרִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר כג, י). וּכְבָר שָׁאַל אֶחָד מֵהַמְּלָכִים נָבִיא מֵת וְהִתְנַבֵּא לו בְּכָל מַה שֶּׁיָּבא עָלָיו כַּאֲשֶׁר הָיָה מִתְנַבֵּא לו בְחַיָּיו (שמו"א כח). וְאִם הָיָה מַעֲשֵׂה הַמֶּלֶךְ הַהוּא אָסוּר בְּתורָתֵנוּ, רְצונִי לומַר: הַדְּרִישָׁה אֶל הַמֵּתִים, הוּא מורֶה כִּי הָיוּ הָעָם מַאֲמִינִים בִּימֵי הַנְּבִיאִים, כִּי הַנְּפָשׁות נִשְׁאָרות אַחַר כְּלות הַגּוּפות, וְעַל כֵּן הָיוּ שׁואֲלִים הַמֵּתִים.
וּפְתִיחַת תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁיּודְעִים אותָה הַנָּשִׁים כָּל שֶׁכֵּן הַחֲכָמִים:
"אֱלהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהורָה. אַתָּה בְּרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ. אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבא. כָּל-זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי - מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלהַי, שָׁאַתָּה הוּא רִבּון כָּל הַמַּעֲשִׂים. בָּרוּךְ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמות לִפְגָרִים מֵתִים".
וְגַן עֵדֶן עַצְמו, אֲשֶׁר הִרְבּוּ בְנֵי אָדָם לְזָכְרו, לא לָקְחוּ אותו כִּי אִם מִן הַתּורָה, וְהִיא הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר הוּכְנָה לְאָדָם, וְלוּלֵא שֶׁחָטָא הָיָה עומֵד בָּהּ לָנֶצַח. וְכֵן גֵּיהִנּם הוּא מָקום יָדוּעַ קָרוב לִירוּשָׁלַיִם, גַּיְא שֶׁאֵין הָאֵשׁ נִכְבֵּית מִמֶּנּוּ, הָיוּ שׂורְפִים בּו עַצְמות הַטֻּמְאָה וְהַנְּבֵלות וּשְׁאָר הַטֻּמְאות, וְהַמִּלָּה עִבְרִית מֻרְכָּבֶת.
קטז אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֵין חִדּוּשׁ אַחֲרֵי תּורַתְכֶם אֶלָּא חֶלְקִיּות מִדִּבְרֵי גַן עֵדֶן וְגֵּיהִנּם וּתְכוּנָתָם וְהַכְפָּלַת דְּבָרִים וְהַרְבּותָם.
קיז אָמַר הֶחָבֵר: גַּם זֶה אֵינֶנּוּ חָדָשׁ, כִּי הַחֲכָמִים הִרְבּוּ בָזֶה מְאד עַד שֶׁלּא תִשְׁמַע מִמֶּנּוּ מְאוּמָה שֶׁלּא תִּמְצָאֶנּוּ לַחֲכָמִים כַּאֲשֶׁר תְּבַקְּשֶׁנּוּ.
