אך הסבות אשר בהן יתכן הבטחון מהבוטח על הברואים הן שבע.
אחת מהן הרחמים והחמלה והאהבה. כי האדם כשהוא יודע בחברו שהוא מרחם וחומל עליו יבטח בו ותנוח נפשו עליו בכל מה שיטריחהו מעניניו.
והשנית שיהיה יודע בו עם אהבתו שאיננו מתעלם ממנו ולא מתעצל בחפצו אבל הוא יודע בו שהוא משתדל ומסכים לעשותו. כי אם לא יתברר לו ממנו כל זה לא יהיה בטחונו עליו שלם מפני שהוא יודע התעלמותו ורפיונו בחפצו. וכאשר יתקבצו לבוטח ממי שבטח בו שתי מדות אלה גדל רחמנותו עליו ורב השגחתו על עניניו יבטח בו מבלי ספק.
והשלישית שיהיה חזק לא ינצח באשר הוא חפץ ולא ימנעהו מונע מעשות בקשת הבוטח. כי אם יהיה חלש לא ישלם הבטחון עליו אף על פי שנתברר שהוא מרחם ומשגיח מפני המנע דברים ממנו ברב הענינים. וכאשר יתקבצו בו שלש המדות האלה יהיה הבטחון עליו יותר ראוי.
והרביעית שיהיה יודע באפני תועלת הבוטח עליו ולא יעלם ממנו מה שהוא טוב לו בנסתר ובנראה ומה שייטב בו ענינו. כי אם לא ידע כל זה לא תנוח נפש הבוטח עליו. וכאשר יתקבצו לו בו דעתו בתועלותיו ויכלתו בהם ורב השגחתו עליהן וחמלתו עליו יחזק בטחונו בו מבלי ספק.
והחמישית שיהיה מתיחד בהנהגת הבוטח עליו מתחלת הויתו וגדולו וינקותו ונערותו ובחרותו וישישותו וזקנתו עד תכלית ענינו. וכשיתברר כל זה ממנו לבוטח יתחיב שתנוח נפשו עליו וישען עליו בעבור מה שקדם לו עליו מן הטובות העודפות והתועליות המתמידות ויהיה זה מחיב חזקת בטחונו בו.
והששית שיהיה ענין הבוטח כלו מסור בידו ולא יוכל אדם להזיקו ולהועילו ולא להטיב אליו ולא לדחות נזק מעליו זולתו כעבד האסור אשר הוא בבית הבור ברשות אדוניו. וכשיהיה הבוטח ברשות מי שבטח עליו על הענין הזה יהיה יותר ראוי לבטח עליו.
והשביעית שיהיה מי שבטח עליו בתכלית הנדיבות והחסד למי שראוי לו ולמי שאינו ראוי לו ותהיה נדיבותו מתמדת וחסדו נמשך לא יכרת ולא יפסק. ומי שנקבצו בו כל המדות האלה עם כל מה שהזכרנו קודם לזה נשלמו תנאי הבטחון בו והתחיב היודע זה ממנו לבטח בו ושתנוח נפשו עליו בגלויו ובנסתרו בלבו ובאבריו ולהמסר אליו ולרצות בגזרותיו ולדון אותו לטוב בכל דיניו ומפעליו.
וכאשר נחקר על אלה השבעה תנאים לא נמצאם כלל בברואים ונמצאם כלם בבורא יתעלה. שהוא מרחם על בריותיו כמו שכתוב (תהלים קג ח) ואמר (יונה ד יא) . ושאינו מתעלם כמו שכתוב (תהלים קכא ד) . ושהוא חכם ולא ינצח כמו שכתוב (איוב ט ד) ואמר (דברי הימים א כט יא) וכתיב (צפניה ג יז) . ושהוא מתיחד בהנהגת האדם מתחלת ענינו והתחלת גדולו כמו שנאמר (דברים לב ו) ואמר (תהלים עא ו) ואמר (איוב י י) ושאר הענין. ושתועלתו והזקו אינם ברשות אדם כי אם ביד הבורא יתעלה לבדו כמו שנאמר (איכה ג לזלח) ואמר (ישעיה מ ח) ואמר (ישעיה מ ז) . וכבר התברר הענין הזה במאמר השלישי מן הספר הזה במה שיש בו די ושנדיבותו כוללת וחסדו סובב כמו שנאמר (תהלים קמה ט) ואמר (תהלים קלו כה) ואמר (תהלים קמה טז) . והשכל גוזר בהקבץ אלה השבעה ענינים בבורא יתעלה מבלתי הנבראים לכן הבאתי אלו הפסוקים מן הכתוב לזכרון בלבד.
וכאשר יתברר זה לאדם ותתחזק הכרתו באמתת חסד הבורא יבטח בו וימסר אליו ויניח הנהגתו עליו ולא יחשדהו בדינו ולא יתקצף על בחירתו לו כמו שאמר דוד עליו השלום (תהלים קטז יג) ואמר (תהלים קטז גד) .
