(ברכות טז:): "שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה".
התגרות שבין עם לעם, שבהם נשבת השלום האנושי, מזדמנות ע"י שינוי הדעות במושגים הכוללים שעליהם נבנה תורת המוסר, וגם במצב הכלכלה שעי"ז ג"כ יכותתו עמים רבים גוי בגוי. ע"כ יתפלל שישים השי"ת שלו' בפמליא של מעלה, שיפקח עיני עורים ויכירו נועם המדות הטובות והמוסר הטוב הצדק והמשרים, שהם דרכי ד' שיביאו את העמים לשלו' מצד החלק העליון שבהם. ובפמליא של מטה, שיהי, שובע בעולם, וימצא כל עם צרכיו בלא תגרא ושפך דם. ע"כ יהי' שלום בפמליא של מטה, הדואגים לחלק של האדם החומרי של מטה.
