אֵלּוּ מְבִיאוֹת וְאֵינוֹ נֶאֱכָל:
הַמַּפֶּלֶת,
וְאֵין יָדוּעַ מַה הִפִּילָה;
וְכֵן שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהִפִּילוּ,
אַחַת מִמִּין פְּטוּר,
וְאַחַת מִמִּין חוֹבָה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
אֵימָתַי?
בִּזְמַן שֶׁהָלְכוּ זוֹ לְמִזְרָח וְזוֹ לְמַעֲרָב;
אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת כְּאַחַת,
מְבִיאוֹת קָרְבָּן וְנֶאֱכָל: