הנה אחז"ל כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב. הנה לכאורה יקשה א) מאי דוקא הלכות. ב) מאי מובטח שהוא בן עוה"ב הלא בלא"ה ג"כ ידוע שכל ישראל יש לו חלק לעוה"ב. ג) מאי קאמר התנאי בכל יום. והנה ראשון לכל צריך לבאר החילוק בין בן עוה"ב ובין חלק לעוה"ב כי הנה על ציור חלק לא נוכל לידע איזה שיעור כי פעמים יצוייר שיש מסחר גדול והוא מתחלק לאנשים רבים מאוד וכל אחד יש לו בהעסק רק שיעור קטן מאוד ואפילו מי שהוא בכלל צדיק יצוייר ג"כ ששלחנו לעוה"ב איננו שלם בכל התענוגים וכמאמרם על הפסוק מי בז ליום קטנות מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לע"ל קטנות האמונה שהיתה בהם שלא האמינו בו (ור"ל שלא היתה האמונה בשלימות) לא כן אם נאמר על איש שהוא בן עוה"ב משמע שכל עניני עונג שיש שם לא יחסר לאיש הזה. ובאמת זה לא יצוייר אלא למי שהוא קובע לבו ונפשו לקיים את כל דברי התורה כולה. הן במ"ע מה שציוה הקדוש ברוך הוא לעשות והן להזהר במה שציוה שלא לעשות אבל זה גופא לא יצוייר רק בלימוד הלכות של כל מצוה דאל"כ לא ידע איך לקיימה [ונצייר מתחלה מעט מן שו"ע או"ח. כגון אם לא ילמוד הלכות ציצית יצוייר שכל ימיו לא יקיים המצוה כגון שלא היו טוויין ושזורין לשמן או שלא הטיל אותם לשמן או שהטיל למעלה מקשר אגודל או למטה מתחת הכנף או שהיו הציצית או הטלית גזולין דהיינו שהקיף הטלית שלא בידיעתו והלך למקום אחר ובעל הטלית חיפשו ולא ידע היכן הוא וכן שאר דיני עשיית המצוה המבואר בשו"ע וכן כה"ג בעניני תפילין צריכין שיהיו הפרשיות נכתבין כדין וכן הבתים שיהיו מרובעין וכן הרצועות שיהיו שחורין ולשמן וזהו דין עשיית תפילין וכן שיהיו מונחים על מקומן כדין בין הש"ר או הש"י דאל"כ לא קיים מצות תפילין כלל וגם הברכות יהיו לבטלה וכן בעניני מ"ע דק"ש שחרית וערבית וכן בעניני בהמ"ז ושאר ברכות אם לא ילמוד הלכותיהן בודאי יעבור עליהן בימי חייו כמה מאות פעמים וכן בדיני שבת ויו"ט אם לא ילמוד הלכותיהן בודאי יעבור על חילול שבת ויו"ט כמה מאות פעמים בימי חייו וכן בעניני פסח סוכה ולולב ור"ה ויוה"כ ברור כשמש שאם לא ילמוד הלכותיהן כשיבוא לעוה"ב ימצא פרוץ מרובה על העומד וכן כה"ג בעניני הלכות האמורים ביו"ד יש הרבה והרבה הלכות השייכים לכל איש כגון לידע עניני מליחה והלכות תולעים והלכות טבילת כלים והלכות נדה והלכות נדרים ושבועות והלכות רבית והלכות צדקה והלכות הקפת פאת הראש והזקן והלכות בכור וכה"ג יתר הלכות וכן בחוה"מ הלכות שלוחין כגון שאחד שלח אחר סחורה ביד העגלונים קנאו ואחר צריך ליזהר שלא ליגע בו והלכות אונאה ומקח טעות והלכות אבידה ומציאה והלכות ארבעה שומרין והלכות תשלומי שכיר בזמנו ודיני השבת העבוט ולקיחתו. וכן באבן העזר יש כמה הלכות ששייכות לבעלי בתים] כלל הדבר לא יצוייר קיום כל המצות אם לא שילמוד כל ימיו ההלכות השייכות לקיום המצות אז נוכל לומר שיבוא עי"ז לידי קיום כל מצוה כראוי וכמו שנאמר וזכרתם את כל מצות ד' ועשיתם אותם ואחז"ל זכירה מביאה לידי עשייה:
וזהו שאחז"ל כל השונה הלכות בכל יום ובודאי מי שזריז בענין זה ילמוד כל דבר בעתו כדי שידע איך לקיים כל מצוה כראוי ואז הוא בכלל קדוש לד' וכמו דכתיב ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם ואיש כזה הוא מובטח שהוא בן עוה"ב. והנה הכתוב אומר אם תבקשנה ככסף וגו' נלמוד מזה שצריך להתנהג בעניני הנצח כמו בעניני עוה"ז והנה בעניני עוה"ז אנו רואין שכל עסק חשוב שיש לו להאדם אפילו אם הוא רק איזו מאות רו"כ ששולחו על הים וכדומה הוא מניחו באחריות כדי שיהיה בטוח בעסק ההוא שלא ירד לטמיון ואף שכל העסק הוא רק חיי שעה וכ"ש בעניני עוה"ב שהוא דבר הקיים לו לאדם לנצח כמה צריך לחפש עצות ע"ז שיהיה מובטח עי"ז להשיגו ושלא יאבד ממנו וחז"ל הורו לנו עצה בזה שישנה הלכות בכל יום ואז הוא מובטח להשיגו שיקרא עי"ז בן עוה"ב כמה צריך האדם הנלבב לקיים דבר זה ואז אשרי וטוב לו:
