אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תו''כ ויקרא כו ח): אינו דומה רבים העושים את המצות למועטים העושים את המצות, כי היא תתעלה, אם מצד שהן אל כביר לא ימאס (איוב ח כ), ואף אם יש בהם חוטאים, ויש שעושים את המצוה שלא בדחילו ורחימו ושלא כתקונה, עולה היא למעלה לרצון ולנחת רוח לפני אבינו שבשמים, ואם מצד כי ברב עם הדרת מלך, וכמה מעלות טובות לתורה דרבים ותפלה ברבים וכל מצוה הנעשית ברבים. הנה כי כן ראוי לכל אדם להתחבר עם יראי השם וחושבי שמו ולקים מאמר דוד המלך עליו השלום שאמר (תהלים קיט סג) חבר אני לכל אשר יראוך, ובלבד שלא תצא תקלה באותה חבורה ולא יהא מצוה בעברה, כגון אם באים לידי מחלקת או דבורים אסורים וכדומה, אז בד קדש ילבש, אבל אם יוכל לזכות את הרבים שיעשו מצוה כתקונה, מה טוב ומה נעים:
וכשם שהמצוה תתעלה ותוסיף תת כחה בהיותה ברבים, כל קבל דנא, העברה הנעשית ברבים היא רעה כפולה ומכפלת, ותוסיף תת כח אל הסטרא אחרא. וחבל על דמשתכחין כמה עברות שדשו בהם רבים ונעשים כהתר, ורגילין לעשותם ברבים בשבתות ובמוצאי שבתות ובחגים ובמועדים, שנאספים חבורות חבורות, אגדות אגדות לדבר דברים בטלים, וברב דברים לא יחדל פשע ועברה, שקר וליצנות ולשון הרע ונבלות הפה וכדומה, ויש שנאספים לאכל סעודות הרשות. ויש מקומות שיש מנהג רע ומר שנאספים יחד פעם אחת בשבוע לשחוק שחוק הפינגנים, ועושים חאלבה ומרבים שם בשחוק וקלות ראש ומושבם מושב לצים, וישתו וישכרו, ומשוררים שירי עגבים, שירי נכרים, ומאבדים בזה כל הלילה, ועברה גוררת עברה, שמאבדים קריאת שמע ותפלה של שחרית ומוציאים כמה ממון לקנות לעצמם מקח רע בגיהנם. מי יתן והיה שישתקע המנהג הרע ומר הזה ולא תהא כזאת בישראל לעשות עברות חמורות כאלה ברבים, שומר נפשו ירחק מהם. ואשריהם ישראל כלם קוראים תהלים, אבל עושה אלה איך לא יבוש לקרות (תהלים א א) אשרי האיש אשר לא הלך וכו', ובמושב לצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו. והאיש הירא אל יליזו פסוקים אלו מנגד עיניו ובתורתו יהגה יומם ולילה:
