חיובא רמיא על יושבי כסאות למשפט ומנהיגי הקהלות, לקנס את החוטאים לפי החטא ולפי מה שהוא אדם, אם בממון אם בבזיונות. אבל צריך פלס ומאזני משפט לשקל בשקל הקדש שלא להוסיף ושלא לגרע ושלא תצא תקלה ומחלקת. ולשון רכה תשבר גרם (משלי כה טו), שלא לומר בלשון קנס אלא בלשון תקון הנפש ובלשון כפרה, כי כן הוא האמת שכשאין דין למטה, יש דין מלמעלה, וכל העם ישמעו וייראו וזכות הרבים תלוי בו:
והגדר הגדול למען יאמינו שמעשיו לשם שמים, שלא יהנה החכם הנוטל קנס מאותו קנס. וכבר פרשו שזהו כונת מאמר רבותינו זכרונם לברכה שאמרו (יומא כב ב) כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם דקדקו לומר כנחש שנושך ואינו נהנה, כן הוא לא יהנה. ובזה נכר החכם שהוא ירא את השם ובוטח בשם, שלא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול ולא יגור מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא, וה' אוהב משפט ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב (תהלים קיב ה):
ומה טוב וגדר גדול לקים כל דבר טוב ולמשך ידו מכל חטא, שיקבל עליו לתן קנס אם יעבר ולא יעבר בודאי וקדוש יהיה:
