Le Kouzari
Chapitre 1 - Pourquoi tout le monde aurait-il pu devenir Juif ?
ק. אָמַר הַכּוּזָרִי: בִּכְמו זֶה תָנוּחַ הַנֶּפֶשׁ לְקַבֵּל הַתּורָה מִבְּלִי סָפֵק וְלא פִקְפּוּק, שֶׁיָּבא נָבִיא לַעֲבָדִים מְשֻׁעְבָּדִים לְחוּצִים, וְיִיעַד אותָם שֶׁיֵּצְאוּ מֵעֲבודָתָם בָּעֵת הַהִיא מִבְּלִי אִחוּר עַל הַתְּכוּנָה הַהִיא, וְשֶׁיַּכְנִיסֵם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְהִיא בְיַד שֶׁבַע אֻמּות כָּל אַחַת חֲזָקָה מֵהֶם, וְהודִיעַ לְכָל שֵׁבֶט חֶלְקו מֵהָאָרֶץ קדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלֶיהָ, וְהִתְקַיֵּם הַכּל בִּזְמַן מֻעָט בְּמופְתִים נורָאִים, זֶה מאַמֵּת גְּדֻלַּת הַשּׁולֵחַ וּכְבוד הַשָּׁלוּחַ וְגדֶל מַעֲלַת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם לְבַדָּם שֻׁלָּח. וְאִלּוּ הָיָה אומֵר כִּי אֲנִי שָׁלוּחַ לְיַשֵּׁר כָּל הָעולָם, וְלא הָיָה דְבָרו מַגִּיעַ עַד חֶצְיו - הָיָה פְּגָם בִּשְׁלִיחוּתו, מִפְּנֵי שֶׁלּא נִשְׁלְמָה כַוָּנַת הַבּורֵא בִשְׁלִיחוּתו. וְהָיָה מונֵעַ הַשְׁלָמָתָהּ הֱיות סֵפֶר תּורָתו עִבְרִי, וְהָיָה מַעֲמָס עַל אֻמּות שְׁבָא וְהדּוּ וְכוּזָר לַהֲבִינו וְלַעֲשׂות מַה שֶּׁכָּתוּב בּו, אֶלָּא אַחֲרֵי מֵאות שָׁנִים, או שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם לְהִשְׁתַּנּות אֲלֵיהֶם בַּעֲבוּר נִצָּחון או שְׁכוּנָה לא בִרְאִיַּת הַנָּבִיא בְעַצְמו, או נָבִיא אַחֵר שֶׁמֵּעִיד וּמַזְהִיר עַל תּורָתו.
רק. יהודים מצווים לקיים את התורה
קא. אָמַר הֶחָבֵר: לא קָרָא משֶׁה לְתורָתו זוּלָתִי עַמּו וְאַנְשֵׁי לְשונו, וְיָעַד אותָם הַבּורֵא לְהַזְהִיר עַל תּורָתו כָּל הַיָּמִים עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים, וְעָשָׂה כֵן כָּל יְמֵי הָרָצון וְהַזְּמָן שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה בֵינֵיהֶם.
קב. אָמַר הַכּוּזָרִי: וַהֲלא הָיָה יותֵר טוב שֶׁיְּיַשֵּׁר הַכּל, וְהָיָה זֶה יותֵר נָכון וְרָאוּי בַּחָכְמָה.
קג. אָמַר הֶחָבֵר: וַהֲלא הָיָה יותֵר טוב שֶׁיִּהְיוּ הַחַיִּים כֻּלָּם מְדַבְּרִים. אִם כֵּן כְּבָר שָׁכַחְתָּ מַה שֶּׁקָּדַם בְּהֶמְשֵׁךְ זֶרַע אָדָם, וְהֵיאַךְ חָל הָעִנְיָן הָאֱלהִי בָּאִישׁ, שֶׁהָיָה לֵב הָאַחִים וּסְגֻלַּת הָאָב, מְקַבֵּל לָאור הַהוּא, וזוּלָתו כַקְּלִפָּה אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אותו. עַד שֶׁבָּאוּ בְנֵי יַעֲקב כֻּלָּם סְגֻלָּה וָלֵב, נִבְדָּלִים מִבְּנֵי אָדָם בְּעִנְיָנִים מְיֻחָדִים אֱלהִיִּים, שָׂמִים אותָם כְּאִלּוּ הֵם מִין אַחֵר מַלְאֲכוּתִי, מְבַקְשִׁים כֻּלָּם מַעֲלַת הַנְּבוּאָה וְרֻבָּם מַגִּיעִים אֵלֶיהָ. וּמִי שֶׁלּא יַגִּיעַ אֵלֶיהָ, קָרוב לָהּ בַּמַּעֲשִׂים הַנִּרְצִים וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וּפְגִיעַת הַנְּבִיאִים.
וְדַע, כִּי כָל אֲשֶׁר יִפְגַּע נָבִיא בְעֵת פָּגְעו אותו וְשָׁמְעו דְבָרָיו הָאֱלהִיִּים, מִתְחַדֶּשֶׁת לו רוּחֲנִיּוּת וְנִפְרָד מִסּוּגו בְזַכּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהִשְׁתּוקְקָהּ אֶל הַמַּדְרֵגות הָהֵם וְהִדָּבְקו בָעֲנָוָה וּבַטָּהֳרָה. זאת תִּהְיֶה אֶצְלָם הָרְאָיָה הַנִּרְאֵית וְהָאות הַבָּהִיר בִּגְמוּל הָעולָם הַבָּא, כִּי הַמְבֻקָּשׁ מִמֶּנּוּ אֵינֶנּוּ, אֶלָּא שֶׁתָּשׁוּב נֶפֶשׁ הָאָדָם אֱלהִית, תִּפָּרִד מֵחוּשָׁיו וְתִרְאֶה הָעולָם הַהוּא הָעֶלְיון וְתֵהָנֶה בִרְאִיַּת הָאור הַמַּלְאֲכוּתִי וּשְׁמִיעַת הַדִּבּוּר הָאֱלהִי, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תִהְיֶה בְטוּחָה מִן הַמָּוֶת כְּשֶׁיִּכְלוּ כֵלֶיהָ הַגּוּפִיִּים. וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא תּורָה שֶׁמַּגִּיעִים בִּידִיעָתָהּ וּמַעֲשֶׂיהָ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַזּאת בַּמָּקום אֲשר צִוְּתָה וְעִם הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר צִוְּתָה בָהֶם, הִיא מִבְּלִי סָפֵק הַתּורָה שֶׁמֻּבְטָח בָּהּ לְהַשְׁאִיר הַנְּפָשׁות אַחַר כְּלות הַגּוּפות.
ייעודי היהודי והגוי
קד. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲנִי רואֶה שֶׁיִּעוּדֵי זוּלַתְכֶם שְׁמֵנִים וּדְשֵׁנִים מִיִּעוּדֵיכֶם.
