טו. לבוש קצר – אדם שצריך לקדש לפני נשים שאינן צנועות יסתובב כולו או לפחות יסובב ראשו מפניהן כדי שלא יאמר דברי קודש לפני נשים שאינן צנועות, אבל כשאי אפשר לעשות כן יעצום עיניו ויקדש (שו"ע אורח חיים סימן עה סעיף ו ז"ל: היתה ערוה כנגדו, והחזיר פניו ממנה, או שעצם עיניו, או שהוא בלילה, או שהוא סומא, מותר לקרות, דבראייה תליא רחמנא והא לא חזי לה. וכאן יש מחלוקת בין האחרוניםשיש שסוברים ששום דבר לא מהני רק החזרת פנים,דפירושא דלא יראה אינו שהוא לא יראה אלא שלא יהא ראוי להתראות, ולכן לא מהני עצימת עינים או לילה או סומא, כיון שאחרים העומדים במקומו יכולים לראות. וכן במשנה ברורה שם ס"ק ה הביא דברי הנשמת אדם שכתב דלכו"ע זה לא הוי אלא מדרבנןומהני בזה עצימת עינים. והביא את דברי החולקים בביאור הלכה ד"ה במקום שדרכה, וכתב שכשאי אפשר בענין אחר המיקל וסומך על דברי הב"ח ופמ"ג להתיר בעצימת עינים אין מוחין בידו. וכן פסק בשו"ת יביע אומר חלק ג או"ח סימן ז כללא דמילתא שישנם סניפים רבים להקל בעצימת עינים לברך מול הנשים החשופות זרוע וצואר וכדומה).
טז. להסתכל על הכלה – אין היתר לאיש להסתכל על הכלה לשם הנאה או לבחון יופייה (במס' כתובות יז ע"א א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה, כדי לחבבה על בעלה. ולית הלכתא כוותיה וכן כתב בשו"ע אה"ע סי' סה סע' ב: אסור להסתכל בכלה).
