הנה ענין הודאה המורה שבח, כבר כתבנו שמץ מנהו בערך ''הלול'' בסיעתא דשמיא, ועתה נדבר מענין הודאה על דרך הודה ולא בש. ויש בדבר סור מרע, כגון להודות על השקר אשר חברו מדבר ומביאו לעד, ואם לא ירצה לשקר ולהוציא שקר מפיו על כל פנים שותק ושתיקה כהודאה, ואף היא מדה רעה שמחזיק ידי עוברי עברה וגורם לחברו רעה שסומך על אמונתו והוא לו יחליפנו ולו ימיר אותו:
אבל יש הודאה טובה, כגון להיות מודה על האמת (ומדה זו צריכה רבה ובפרט לתלמידי חכמים העוסקים בהלכה שיקבל את האמת תכף ומיד ממי שאמרו אפלו מקטן שבקטנים יודה ולא יבוש לומר אפלו בפני רבים, האמת אתך ודברים שאמרתי טעות הם בידי, ולא ימשכן עצמו בשנויי דחיקי ובדחיות להעמיד דבריו ולאהבת הנצוח ויהיה העקב למישור דנפק מנה חרבא להתיר אסורין ולהרבות המחלקת והשנאה ואין תורתו רצויה רחמנא לצלן ולשיזבן מהאי דעתא, לא כן המודה על האמת, שאף שיכלם לפי שעה בעולם הזה סוף סוף מחזה שדי יחזה, ולפי הדעת הישר אין כאן בושה כי כל האדם כוזב, ומצינו בעלי הש''ס שהיו אומרים בפני רבים מקהל עדת ישראל דברים שאמרתי בפניכם טעות הם בידי (שבת סג, ב), ומודים דרבנן הינו שבחיהו, ואין לך מדה טובה הימנה. ולא לחנם קבעו לנו בתפלה לומר בכל יום, לעולם יהא אדם ירא שמים וכו' ומודה על האמת, שדבר זה הוא דבר המסור ללב וצרי יראת שמים, ועל כל פנים נכרים דברי אמת ולמראה עיניו ישפט אדם מי הוא זה שאינו מודה על האמת, ואין ראוי לשא ולתן עמו בהלכה, ואם דומה למלאך ה' אז תורה יבקשו מפיהו. ועל כל פנים האנשים השלמים זה דרכם דרך הקדש, כשרואים איש שאינו מודה על האמת ומעקש עצמו ומורה פנים בתורה שלא כהלכה, אין תוקעים עצמם לדבר הלכה בכדי שיודה, כי הוא להג הרבה יגיעת בשר, רק מניחים אותם אתם תלין משוגתם, ואם יש שלישי הוא יכריע ביניהם, כך הוא דרכם של תלמידי חכמים אשר דרכם ישרה):
ויש מין הודאה אחרת, שיודה על אשר לא טוב עשה ואף שיבוא לידי בושה, כמו שעשה יהודה שאמר (בראשית כו לח) צדקה ממני. ועל זה אמרו רבותינו ז''ל (ברכות יב, ב) כל העובר עברה ומתביש מוחלין לו על כל עוונותיו. הנה כי כן האיש אשר השיאו יצרו וגנב או עשה שום נזק לחברו בסתר, כשיבקש הדבר יודה אף שיבוש ושיצטרך לשלם, כי בזה יתרצה ויתקן את אשר עותו ומצא כדי גאלתו ופדה נפשו מרדת שחת. וכל כי הא השעה צריכה להתחזק ולהתגבר על יצרו ולגלות את מומו כדי להיות קונה עולמו, וטוב שיתביש בפני איזה אנשים, משיתביש לעתיד לבוא בפני אלפים ורבבות מחנות קדושים. ואם יכחש ויאמר שהוא צדיק ונושע הרי הוא מוסיף על חטאתו פשע, ועוד שגורם רעה וחטאים לאחרים להיות חושד בכשרים ואש להבת המחלקת עולה, הגבה למעלה, וכהנה רבות מעתדין ועל הכל עתיד לתן דין. כל אלה יחשב ויתחזק על יצרו ונחם, ומודה ועוזב ירחם (משלי כח יג):
