ארבע המלכויות בצלם האדם
אמנם כאשר ראה נבוכדנצר הרשע ארבע מלכויות, ראה אותו בתואר ובצלם האדם, וראה (דניאל ב, לב ג)
הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף, מעויה וירכתה די נחש. שקוהי די פרזל, רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף.
כי אצל נבוכדנצר לא היה חסרון לאלו מלכויות, לכך ראה אותם בדמות צלם אדם, כמו שראה דניאל מלכות מלך המשיח. ועם כל זה יש כאן הפרש גדול, כמו שיתבאר. וראוי שיהיו נראין אלו ארבע מלכויות אדם אחד, וזה כי יש באדם שלושה דברים, האחד כוח שכלי, ומלרע ממנו כוח נפשי, ומלרע ממנו כוח גופני אשר הוא מוטבע בגוף לגמרי, ואלו הם שלושה חלקים. ויש כאן עוד כוח משותף אשר הוא כולל כל אלו השלושה ביחד, כמו שיתבאר אחר כך. וכבר בארנו עניין אלו ארבעה דברים בכמה מקומות, במסכת אבות אצל הקנאה התאווה והכבוד, ואין להאריך במקום הזה בעניין זה, אבל הדברים האלו ידועים לבעלי החכמה.
אבל כל אלו כוחות אין בהם מעלת עצם האדם במה שהוא אדם, שנברא בצלם אלוקים. כי יש באדם עוד מעלה שהוא עצם האדם, והוא צלם האלוקי, אשר זה הוא על הכל, וזה לא נתן לאלו ארבע מלכויות. והדבר הזה ידוע, כי כך אמרו ז"ל: (יבמות סא, א) אתם קרויין אדם, ואין האומות קרויין אדם. ודבר זה בארנו במקומו, כי הצלם האלוקי לא נתן רק לישראל ולא לאומות. ומפני כי אלו ארבע מלכויות כנגד כוחות האדם, לכך כאשר ראה נבוכדנצר את החלום ראה ארבע מלכויות אלו שהם בצורת אדם. כי הכתוב אמר (יחזקאל לד, לא) אדם אתם, אתם קרויים אדם ואין האומות קרויים אדם, מכל מקום יש להם צורת אדם גם כן במה, כי בכמה מקומות נקראים אדם. אבל הפרש יש, כי אצל ישראל צלם האלוקי הוא עיקר והכל טפל אצל הצלם, כי הצלם הוא נבדל מן הגוף ולכך הכל בטל אצלו. ולא ראה נבוכדנצר את הצלם בלא גוף, רק ראה את הצלם עומד בזהב ובכסף ובנחושת ובברזל. כי האומות יש להם צלם שהוא מוטבע בגשמי דברים היא בכל כאלו זכה. ולכך ראה צלם הזה, שהיה הראש של זהב ודרועי של כסף והזהב והכסף והנחושת והברזל עיקר, והצלם בטל אצלם, כי אינו צלם נבדל כמו שיש אל ישראל. אבל כאשר ראה דניאל מלכות ישראל, לא ראה רק הצלם בלבד ולא גוף כלל, כדכתיב (דניאל ז, יג) וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה... ולא היה כאן רק צלם אלוקי. רק כאשר ראה נבוכדנצר הרשע את המלכויות אז ראה אותם צלם של זהב ושל כסף ושל נחושת ושל ברזל, מפני כי אין הצלם עיקר, רק הוא כמו מצויר על זהב וכסף, שאין הצורה עיקר כלל.
