העדר מלכות ד'
וזה שאמר במדרש (ויקרא רבה יג, ה):
ד"א, את הגמל, זו בבל, כי מעלה גרה הוא, שמקלסת להקב"ה. ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' ישמעאל בר נחמן, כל מה שפרט דוד כלל אותו רשע בפסוק אחד, שנאמר (דניאל ד') כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא, משבח, (תהלים קמז) שבחי ירושלים את ה', ומרומם (שם ל) ארוממך ה', ומהדר (שם קד) ה' אלוקי גדלת מאוד הוד והדר לבשת, די כל מעבדוהי קשוט, (שם קלח) על חסדך ועל אמתך, די כל ארחתיה דין (שם צו) ידין עמים במישרים, ודי מלכין בגוה (שם צג) ה' מלך גאות לבש, יכל להשפלה (שם עה) וכל קרני רשעים אגדע. ואת השפן, זו מדי, כי מעלה גרה הוא, שמקלסת להקב"ה שנאמר (עזרא א) כה אמר כורש מלך פרס. ואת הארנבת, זו יון, כי מעלת גרה היא, שמקלסת להקב"ה. אלכסנדרוס מוקדון כד הוי חמי לר' שמעון הצדיק אומר ברוך ה' אלוהי של שמעון הצדיק. את החזיר, זו אדום, והוא גרה לא יגר, שאינה מקלסת להקב"ה. ולא דייה שאינה מקלסת, אלא מחרפת ומגדפת ואומרת (תהלים עג) מי לי בשמים.
ופירוש זה כמו שאמרנו, כי כל המלכויות אין דבק בהם ההעדר, שהרי גררה מלכות אחריה. ואף על גב דגם כן כל מלכות ומלכות כאשר גררה מלכות אחריה, זה גם כן העדר שמגיע בסוף. מכל מקום אין דבק ההעדר בעצמו של מלכות, רק במלכות רביעית שדבק בה ההעדר הגמור. וכל העדר מביא הוויה חדשה כמו שידוע, ולכך ההעדר הזה מביא שתחזור ההוויה לישראל. ולכך מלכות ד' נקראת חזיר, שתחזור המלכות לישראל, כלומר שמצד ההעדר שדבק במלכות ד' מביא ההוויה אל מלכות ישראל. כי ההעדר הוא סבה אל ההוויה כמו שידוע דבר זה למשכילים בחכמה, ולכך מלכות ד' הוא חזיר. ומפני כך המלכות הזה נמשלה לברזל שהוא משחית הכל, וכמו שדבק בעצמה ההעדר ולכך היא רוצה להעדיר ולהשחית הכל.
ויש לך להבין ולדעת, כי השם יתברך אשר סידר בבריאה ארבע מלכויות, ואף כי המלכויות האלו הם מצד חסרון הבריאה כמו שאמרנו, מכל מקום אי אפשר שיהיו ארבע מלכויות מסולקים מן סדר העולם לגמרי עד שהם יוצאים לגמרי מן השם יתברך. אבל בודאי יש להם בחינה במה שהם מתחברים אל השם יתברך. ולכך מרמז על ג' הראשונים גמל שפן ארנבת, ולאלו יש לכל אחד ואחד סימן טהרה, דהיינו שהם מעלי גרה. וסימן טהרה זה הוא בנסתר, ומורה זה כי מצד הנסתר יש לאלו ג' מלכויות חיבור וצירוף אל השם יתברך מצד מה, ואין דבר זה סימן טהרה בפועל הנגלה רק סימן טהרה נסתר. אבל מלכות רביעית אין לה סימן טהרה בנסתר רק בנגלה, כי החבור שיש למלכות הד' אל השם יתברך שכך מראים עצמם כאלו הם טהורים. ודבר זה מורה על אמיתת מלכות רביעית שפושט טלפיו ומראה כאילו הוא טהור (ויקרא רבה יג, ה), ואין דבר זה דבר עצמי אל המלכות רק שמראה עצמו כאלו הוא טהור, ולכך סימן טהרה הוא בטלפיו אשר הם נגלים.
מלכות ישמעאל
ויש בני אדם שואלים, והיכן רמז מלכות ישמעאל שהיא מלכות רבתא ותקיפא?
ותשובת שאלה זאת מה שלא זכר מלכות ישמעאל, כי לא יחשב הכתוב רק המלכות שקבלו מלכות קדישין עליונים, שירשו מלכות ישראל וכוחם, והם אלו ארבע מלכויות, ואם לא שבטל מלכות ישראל לא הגיע להם המלכות. אבל מלכות ישמעאל לא ירש כוחו מן מלכות ישראל, כי כוחו ותוקפו נתן לו השם יתברך בפני עצמו בשביל שהיה מזרע אברהם, והשם יתברך אמר (בראשית יז, כ) ולישמעאל שמעתיך. והנה נתן השם יתברך כוח ותוקף לישמעאל בפני עצמו, ומזה אין מדבר כאשר מזכיר אלו ארבע מלכויות, רק אשר ירשו כוח ותוקפם של ישראל ובסוף יחזרו הם המלכות לישראל. ויותר נראה לומר כי ישמעאל הוא בכלל מלכות פרס, והוא בכלל מלכות שניה. ואף על גב שאמרו ומלכות אחרי הוא פרס, לא כתיב פרס בפירוש בכתוב אלא ר"ל כי פרס הוא בכלל מלכות תנינא.
