והנה דניאל שראה החיה השניה שהיא נמר (דניאל ז, ו), ונבוכדנצר ראה אותה נחושת (שם ב, לט), הכל הוא עניין אחד, כי נאמר על העז פנים כמו שהוא הנמר שהוא עז (אבות פרק ה, כ): ומצחך נחושה. ויראה כי בשביל כך היה לנמר שראה דניאל ד' גדפין של עוף, שבשביל שהיו עזים הלכו לכבוש את כל העולם. כי מי שאינו עז יש בו כובד הטבע ומבקש ההנחה ואינו מבקש התנועה, אבל מי שהוא עז הוא כמו אש, כמו שאמר למעלה, כי העז הוא כמו אש אשר אין לו ההנחה כלל, ולכך היה מלכות הזה משוטט בכל העולם. ולפיכך אלכסנדר שהוא עיקר במלכות שלישית הלך לכבוש כל העולם, כמו שידוע שהלך לכבוש את כל העולם מה שלא עשה שום מלך. וזה שראה על הנמר הזה ד' גדפין (דניאל ז, ו), שיהיה פורח כמו עוף לכל ד' רוחות העולם. וכל זה בשביל שהיו עזים, וזה דרך העז בשביל כוח עזותו ותוקפו שהוא רוצה להיות גובר על שכנגדו עד שהוא כובש אותו, ובכוח עזותו הולך בכל העולם לגמור עזותו.
אמנם מלכות הרביעית, מפני שרואה עצמה שהיא כל ואין זולתו, ולכך היא רוצה שלא יהיה נמצא אחר, ולכך הוא משחית הכל, ואין זה רק השחתה. ולכך ראה דניאל את החיה הזאת שיש לה שנים של ברזל (דניאל ז, ז), כי הברזל הוא משחית ומקצץ את הכל, וכמו שבארנו במקומו, שכל עניין מלכות זה רק להשחית. וכמו ששרפה בית אלוקינו והשחיתו אותו, ואין זה רק השחתה שאין יותר על זה. ואף כי המלכות הראשון גם כן שרפה בית אלוקינו, דבר זה מפני שהיו רוצים לכבוש את ישראל תחת ידיהם. ולא היה זה משום השחתה, רק בשביל כי המלכות הזאת רוצה שיהיה מתנשא על הכל, כמו שבארנו למעלה, ולפיכך היו כובשים ישראל. ומפני שהיו רוצים בכבוש גמורה, היו כובשים ושורפים את הכל. אבל מלכות הרביעית שכבר היו תחת ידיהם מקודם, ועם כי מרדו בהם בדבר קטון כמו שידוע, מכל מקום בודאי היו תחת ידיהם ורשותם. ולא היה דבר זה רק להשחיתם, ומצאו עילה להשחית אותם.
וכל זה כי המלכות הרביעית דבק בהם ההעדר, כאשר המלכות הזאת היא סוף וקץ המלכויות, ויהיה אבוד והעדר לכל המלכויות, ולכך במלכות רביעית דבק בהעדר. ואשר דבק ההעדר הוא שמביא גם כן העדר אל אחר, ומפני כך היא משחיתה הכל גם כן. ולפיכך אמר: (דניאל ז, ז) שנין די פרזל לה, ואמר: (שם ב, מ) ומלכו רביעיא תהוא תקיפה כפרזלא, כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא, וכפרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע. והנה כל אחת ואחת אשר קרוב אל ההעדר והביטול הוא יותר פחות. ולפיכך הראשון מדמה לזהב, ואחריו כסף, ואחריו נחושת, ואחריו ברזל שהוא פחות יותר מכל. ובמלכות זה דבק החסרון וההעדר, ומפני כך הוא גם כן מקצץ ומשחית הכל, ולפיכך אמר: (שם ב, לד לה) חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא, והדקת המון. באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא וכו'. התחיל בכאן בברזל כי הוא התחלת ההעדר, ואחר כך נמשך אל השניה גם כן ההעדר.
2 commentaires
Yehouda R.
25/02/2024 - 18h01
Cher Shmouel B., Chavou'a Tov et merci pour votre question !
Pour ce qui est du langage grec des origines comme porteur de sainteté, cf. Guemara Meguila, p.8b et 9b, ainsi que Rambam, Hil. tefilin, chap.1, Hal.19.
Hélas, pour ce qui est du n° du [...] lire la suite du commentaireCher Shmouel B., Chavou'a Tov et merci pour votre question !
Pour ce qui est du langage grec des origines comme porteur de sainteté, cf. Guemara Meguila, p.8b et 9b, ainsi que Rambam, Hil. tefilin, chap.1, Hal.19.
Hélas, pour ce qui est du n° du cours où j'en ai parlé, je ne m'en souviens pas et je crois qu'il vaut mieux pour cela que vous vous tourniez vers les administrateurs du site Torah-Box, merci.
Kol touv
YR
Shmouel B.
24/02/2024 - 22h11
Shavouah tov Rav,
Je me permets de vous écrire, car je ne retrouve pas votre phrase qui cite le Rav qui a parlé a propos de Dor haflaga et a propos de l ancien langage grec qui serait porteur d une certaine sainteté.
Qui est ce s il vous plait ou [...] lire la suite du commentaireShavouah tov Rav,
Je me permets de vous écrire, car je ne retrouve pas votre phrase qui cite le Rav qui a parlé a propos de Dor haflaga et a propos de l ancien langage grec qui serait porteur d une certaine sainteté.
Qui est ce s il vous plait ou dites dans moi dans quel numerp de cours c est svp.
Merci
Shmouel
2 commentaires
Pour ce qui est du langage grec des origines comme porteur de sainteté, cf. Guemara Meguila, p.8b et 9b, ainsi que Rambam, Hil. tefilin, chap.1, Hal.19.
Hélas, pour ce qui est du n° du [...] lire la suite du commentaire
Je me permets de vous écrire, car je ne retrouve pas votre phrase qui cite le Rav qui a parlé a propos de Dor haflaga et a propos de l ancien langage grec qui serait porteur d une certaine sainteté.
Qui est ce s il vous plait ou [...] lire la suite du commentaire